עדי אודיה ברוך הי"ד
נולדה וגדלה בקרית נטפים שבשומרון.
מגיל צעיר מאוד ידעה להציב מטרות ולהשיגן ולא ויתרה גם אם היה קשה.
למדה באולפנת השומרון באלקנה במגמת קולנוע ןעיצוב גרפי.
בגיל 15 התאהבה בצילום ומשם לאט לאט התפתחה והתקדמה בצורה מעוררת השראה.
לעדי הייתה טביעת עין ייחודית מאוד והיא הצליחה ליצור אומנות מכל נושא הצילום.
את מגמת הקולנוע סיימה בהצטיינות.
עדי התגייסה לצבא וגם פה התעקשה לקבל שרות משמעותי שבו תוכל להשפיע ולתרום למדינה הכי שאפשר.
היא שרתה כסמבצית חי"ר בחטמ"ר יהודה ואף קיבלה שם מצטיינת מח"ט והפכה להיות בת בית בקרב חבריה לצבא ומפקדיה.
עם שחרורה מצה"ל, פתחה עסק לצילום חתונות שהתפתח וצמח וזוגות התעקשו שהיא תצלם אותם ביול המאושר בחייהם.
עדי הייתה ילדה שמחה שאהבה את החיים, חיכתה להקים בית ומשפחה עם אהוב ליבה מגיל ילדות- נבו ינאי, שתכנן להציע לה נישואין ביום הולדתה שחל חודש לאחר שנפלה.
הטבעת חיכתה לה, אך לצערנו עדי לא זכתה.
בתאריך כ"ז תשרי, היום החמישי למלחמה, עדי נהרגה מפגיעת פצמ"ר בדרכה למילואים   להגן על הציר והעיר שדרות, עם כניסתה לעיר.
עדי לא קיבלה צו 8, אך התעקשה לקבלו ופנתה לכל הגורמים האפשריים כדי שיגייסו אותה ובסוף הצליחה להשיג את מבוקשה.
היא הייתה גאה במדים שלבשה ובער לה לתרום ולא לשבת בחיבוק ידיים בבית.

בתאריך 12.10 בכניסתה לעיר שדרות, החל מטח רקטות גדול.
עדי הספיקה לצאת מהרכב, לשכב על הרצפה, אך רקטה נפלה פחות ממטר וחצי ממנה ורסיס פגע בראשה .היא הובהלה במצב אנוש לבית חולים ברזילי באשקלון, אך בכניסה לביח איבדה את ההכרה ונפטרה מפצעיה.

עדי השאירה אחריה שירים רבים שכתבה , ומורשת של חיוך, שמחה ואור גדול.
יהי זכרה ברוך. הי"ד