רס"ן הרב אבירם חריב, בן 43 במותו. שירת כסמג"ד בגדוד 9308 שבחטיבת 'הנחל הצפוני'.

בן ליוסף וזיוה.  נשוי לאיילת ואב ל6- אחינועם, זיו, שחר, אורי, עמית ועברי. אח לצפריר, טלי ואביבית.

בחייו הפרטיים שימש אבירם כרב אולפנת דולב, פנימייה טיפולית-פוסט אישפוזית לנערות.

בתפקיד זה היווה אבירם עוגן חינוכי ואמוני לעשרות תלמידות האולפנה. בנוסף, כרב, היה כתובת  לשאלות הלכתיות, עליהן ענה תמיד ביסודיות ובנועם.

אבירם הוביל ועמל בנושא הזוגיות על ידי שידוכין, עריכת נישואין, טהרת המשפחה ויצירת שיח בריא ומקדם בתחום המיניות.

גם התחום הביטחוני על היישוב והארץ היה חקוק על ליבו, והשקיע בכך הרבה מזמנו.

לאבירם הייתה רגישות מיוחדת לאנשים עם התמודדויות שונות, ושמח על כל הזדמנות לדייק איתם את העשייה והקשר.

מתחת לתארים ולדרגות היה אבירם איש שמח, נטול כל פוזה והיה רואה את האחר בגובה העיניים ותמיד עם חיוך. לא חשש להגיד את הדברים ברגישות ועם אמת גדולה.

למרות גילו והמצב המשפחתי שאפשר לו 'פטור' משירות, בחר להמשיך בצבא בתפקידים השונים לאורך השנים בגאווה, ולהתייצב ב7/10 ולהגן על עם ישראל.

מאז היה כמעט כל השנה בשירות המילואים שכל כך אהב. אבירם ראה בכך זכות גדולה, והאמין בצדקת הדרך.

אבירם ראה שליחות גדולה וזכות בהכוונת הנוער ובמתן מענה לכל אשר פונה אליו, ומצא לכך זמן גם במהלך עומס החיים, וגם במהלך המלחמה.

בכניסה ללבנון, תוך כדי איתור מבנה חשוד וחתירה למגע, נהרג.

באותו הבוקר, אמר בשמחה לחבריו כי משימתו עכשיו היא להשמיד את זרע עמלק, והתמונות אותן קיבלנו מאותו היום מביאות סיפור של שלמות ושל חדירות במטרה.

אבירם, אדם של משפחה, תורה ושמחה, נהרג ערב הושענה רבה. בערב חג המשלב תורה ושמחה.

והאמת והשלום אהבו.