בחייהם ציוו - קטע של אלירז גבאי

אפשר רבות לספר אל אלירז שלנו כמה טוב היה בו, שמחה, אהבת המשפחה, עזרה לאחר, כבוד האדם וכבוד אב ואם שתמיד היה לנגד עיניו. בחרנו לשתף קטע קטן מאגרת הרמב"ם שמעבירה בצורה הטובה ביותר מי היה אלירז שלנו.
תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מדה רעה להחטיא בני אדם.

רס"מ אלירז גבאי ז"ל .

ב7 באוקטובר החלה מלחמת "חרבות ברזל" המלחמה בה אהובנו היקר מכל אלירז נפל על הגנת המולדת.
אלירז שלנו נולד בכ"ב בכסלו תשמ"ז ( 24.12.1986) בטבריה. בנם הבכור של אביבה והרצל, אחיה הגדול של שריי, בעלה של קורל הנמצאת בחודש ה8 להריונה.
אלירז שלנו גדל והתחנך בטבריה. למד בבית הספר "כינר" ולאחר מכן בבית הספר "עמל".
אלירז היה תלמיד מצטיין, אהוב על מוריו וחבריו, ילד שקט שכבוד האדם בראש מעייניו. כבר בגיל 16 היה לו רצון עז להתגייס ליחידה מובחרת, הוא השקיע באימונים יומם וליל, לא וויתר לעצמו, עשה גיבושים ימים על גבי ימים ולבסוף בנובמבר 2005 התגייס ל"עורב גולני" היחידה שבה כל כך רצה להיות. ככה היה אלירז שלנו אדם שמציב לפניו מטרות וצולח אותם בעזרת התמדה וכוח רצון והכל בחן, צניעות וענווה.
לאחר שירותו הצבאי אלירז יצא לממש את חלומו הנוסף והוא הטיול הגדול אחרי צבא, אלירז היה איש של טבע, נופים, ים ומרחבים. במשך שנה הוא טיל ברחבי המזרח, הכיר אנשים חדשים שבמהלך השבעה לא הפסיקו לפקוד את בית המשפחה ולספר רק דברים טובים אודותיו, כמה הוא נרתם למענם, עזר והושיט יד. המון סיפורים סופרו על אלירז שלנו וברובם הגדול ערך הנתינה שלו היה הבולט מכולם.
אהבתו הגדולה של אלירז לים גרמה לו ללכת וללמוד את תחום הצלילה, הוא עבד באילת בתור מדריך צלילה וביחד עם זאת טס ונסע המון ברחבי המדינה והעולם על מנת לצלול במקומות מיוחדים שאותם הוא הציב לעצמו כמטרות. הים עשה לו טוב, הוא תמיד אמר שהים גורם לו להיות שלם, השקט בתוך המים, הרעש של הגלים והמרחב האינסופי גרמו לו לאושר ושמחה אמיתית.
אהבת ארץ ישראל הייתה תמיד נר לרגליו, הוא אהב אותה, טייל לאורכה ולרוחבה בכל הזדמנות שהייתה לו, תמיד היה אפשר למצוא ברכבו תיק מוכן לקמפינג אם ויתחשק לו לפתע להתנתק מהשגרה ולחבור לטבע.
בתאריך השביעי באוקטובר אלירז גויס למילואים לחטיבת "יפתח" (11) יחידת הקומנדו שמורכבת מיוצאי סיירת גולני ודובדבן. לא היה אפשר לפספס את הרצון העז שלו באותו יום לחזור למדים, המדים שהוא כל כך אהב והרגיש בהם גאווה עצומה.
בתאריך י"ט בטבת תשפ"ד (30.12.2023) אלירז שלנו נפל בקרבות במרכז רצועת עזה על הגנת הארץ שהוא כל כך אהב לאחר שכמה ימים לפני נפצע בידו אך זה לא מנע ממנו לחזור להילחם ביחד עם חבריו לצוות.
אפשר רבות לספר אל אלירז שלנו כמה טוב היה בו, שמחה, אהבת המשפחה, עזרה לאחר, כבוד האדם וכבוד אב ואם שתמיד היה לנגד עיניו. בחרנו לשתף קטע קטן מאגרת הרמב"ם שמעבירה בצורה הטובה ביותר מי היה אלירז שלנו.
תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מדה רעה להחטיא בני אדם.

רס"מ אלירז גבאי ז"ל .

ב7 באוקטובר החלה מלחמת "חרבות ברזל" המלחמה בה אהובנו היקר מכל אלירז נפל על הגנת המולדת.
אלירז שלנו נולד בכ"ב בכסלו תשמ"ז ( 24.12.1986) בטבריה. בנם הבכור של אביבה והרצל, אחיה הגדול של שריי, בעלה של קורל הנמצאת בחודש ה8 להריונה.
אלירז שלנו גדל והתחנך בטבריה. למד בבית הספר "כינר" ולאחר מכן בבית הספר "עמל".
אלירז היה תלמיד מצטיין, אהוב על מוריו וחבריו, ילד שקט שכבוד האדם בראש מעייניו. כבר בגיל 16 היה לו רצון עז להתגייס ליחידה מובחרת, הוא השקיע באימונים יומם וליל, לא וויתר לעצמו, עשה גיבושים ימים על גבי ימים ולבסוף בנובמבר 2005 התגייס ל"עורב גולני" היחידה שבה כל כך רצה להיות. ככה היה אלירז שלנו אדם שמציב לפניו מטרות וצולח אותם בעזרת התמדה וכוח רצון והכל בחן, צניעות וענווה.
לאחר שירותו הצבאי אלירז יצא לממש את חלומו הנוסף והוא הטיול הגדול אחרי צבא, אלירז היה איש של טבע, נופים, ים ומרחבים. במשך שנה הוא טיל ברחבי המזרח, הכיר אנשים חדשים שבמהלך השבעה לא הפסיקו לפקוד את בית המשפחה ולספר רק דברים טובים אודותיו, כמה הוא נרתם למענם, עזר והושיט יד. המון סיפורים סופרו על אלירז שלנו וברובם הגדול ערך הנתינה שלו היה הבולט מכולם.
אהבתו הגדולה של אלירז לים גרמה לו ללכת וללמוד את תחום הצלילה, הוא עבד באילת בתור מדריך צלילה וביחד עם זאת טס ונסע המון ברחבי המדינה והעולם על מנת לצלול במקומות מיוחדים שאותם הוא הציב לעצמו כמטרות. הים עשה לו טוב, הוא תמיד אמר שהים גורם לו להיות שלם, השקט בתוך המים, הרעש של הגלים והמרחב האינסופי גרמו לו לאושר ושמחה אמיתית.
אהבת ארץ ישראל הייתה תמיד נר לרגליו, הוא אהב אותה, טייל לאורכה ולרוחבה בכל הזדמנות שהייתה לו, תמיד היה אפשר למצוא ברכבו תיק מוכן לקמפינג אם ויתחשק לו לפתע להתנתק מהשגרה ולחבור לטבע.
בתאריך השביעי באוקטובר אלירז גויס למילואים לחטיבת "יפתח" (11) יחידת הקומנדו שמורכבת מיוצאי סיירת גולני ודובדבן. לא היה אפשר לפספס את הרצון העז שלו באותו יום לחזור למדים, המדים שהוא כל כך אהב והרגיש בהם גאווה עצומה.
בתאריך י"ט בטבת תשפ"ד (30.12.2023) אלירז שלנו נפל בקרבות במרכז רצועת עזה על הגנת הארץ שהוא כל כך אהב לאחר שכמה ימים לפני נפצע בידו אך זה לא מנע ממנו לחזור להילחם ביחד עם חבריו לצוות.
אפשר רבות לספר אל אלירז שלנו כמה טוב היה בו, שמחה, אהבת המשפחה, עזרה לאחר, כבוד האדם וכבוד אב ואם שתמיד היה לנגד עיניו. בחרנו לשתף קטע קטן מאגרת הרמב"ם שמעבירה בצורה הטובה ביותר מי היה אלירז שלנו.
תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מדה רעה להחטיא בני אדם.