בחייהם ציוו - קטע של בן ברנשטיין

"אני לא מפחד לחלום, לקפוץ למים בלי לחשוש, ללכת עם האמת שלי".

 

אביו ערן ספד: "הוא היה לוחם במלוא מובן המילה, והקראטה עזר לזה, נתן לו כלים להתמודד עם הקשיים. גם במהלך העבודה המועדפת שלו כקב"ט, הסביבה המאתגרת והאלימה שספג, נותבה באמצעות כלים של הקראטה. נהניתי מאוד לבלות את השעות יחד בדוג'ו, זה מאוד קירב בינינו. בבית –אבא לכל דבר, ובדוג'ו – סנסאיי, עם כל המשתמע. למרות המשמעת וההבדלה, אין ספק שבין מאות התלמידים בדוג'ו בן אהב להיות 'הבן של', אבל זה לא מנע ממנו להיות הכי טוב שאפשר."

בן ברנשטיין,
בן 23 ממושב ציפורי.
בנם הבכור של נירית וערן, אח לרביד ולירון.
נרצח במסיבת הנובה ברעים ב7.10.2023.
בן יצא עם עוד ארבעה חברי ילדות, שלושה מהם ניצלו.
בן חגג את החיים,
חי אותם בעוצמה ובהספקים נדירים.
התאמן 12 שנים בקראטה, היה חגורה שחורה ועוזר מדריך, במקביל התאמן בחדר כושר במשך שנים והפך לבחור חזק ושרירי.
לצד זה, אהב מוזיקה ותופף על תופים.
בן אהב להיפגש עם חברים, מסיבות ובילויים, החברים היו מכנים אותו "בנה".
"בנה היה איש של שמחה, ריקודים ואהבה אדירה".
למד בויצו נהלל, התגייס לחטיבה 7 כלוחם בגדוד 82.
לאחר שיחרורו, עבד במועדפת כקב"ט במלון הרודס אילת, ליאל בת זוגתו הצטרפה אליו, הם גרו שם שנה ולאחר מכן חזרו לצפון.
בשנתיים האחרונות, עבד בחברת שיווק וגר עם ליאל בקיבוץ חנתון.
בן היה בן אדם מאושר, התמסר לחיים, זרם איתם, רצה להספיק הרבה ולחיות כאן ועכשיו בעוצמות גדולות... טרף את החיים.
זכה לאהוב ולהיות נאהב, זכה למשפחה אוהבת, זכה לראות עולם, זכה לעבוד, זכה לחלום, זכה לגעת באנשים, זכה לחופש מחשבה, זכה להיות אמיץ ולהגיד את שלו...
"אני לא מפחד לחלום, לקפוץ למים בלי לחשוש, ללכת עם האמת שלי".
אנחנו שלך לנצח ואתה המלאך שלנו ❤️

 

הדף לזכרו :https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=43763

בן ברנשטיין,
בן 23 ממושב ציפורי.
בנם הבכור של נירית וערן, אח לרביד ולירון.
נרצח במסיבת הנובה ברעים ב7.10.2023.
בן יצא עם עוד ארבעה חברי ילדות, שלושה מהם ניצלו.
בן חגג את החיים,
חי אותם בעוצמה ובהספקים נדירים.
התאמן 12 שנים בקראטה, היה חגורה שחורה ועוזר מדריך, במקביל התאמן בחדר כושר במשך שנים והפך לבחור חזק ושרירי.
לצד זה, אהב מוזיקה ותופף על תופים.
בן אהב להיפגש עם חברים, מסיבות ובילויים, החברים היו מכנים אותו "בנה".
"בנה היה איש של שמחה, ריקודים ואהבה אדירה".
למד בויצו נהלל, התגייס לחטיבה 7 כלוחם בגדוד 82.
לאחר שיחרורו, עבד במועדפת כקב"ט במלון הרודס אילת, ליאל בת זוגתו הצטרפה אליו, הם גרו שם שנה ולאחר מכן חזרו לצפון.
בשנתיים האחרונות, עבד בחברת שיווק וגר עם ליאל בקיבוץ חנתון.
בן היה בן אדם מאושר, התמסר לחיים, זרם איתם, רצה להספיק הרבה ולחיות כאן ועכשיו בעוצמות גדולות… טרף את החיים.
זכה לאהוב ולהיות נאהב, זכה למשפחה אוהבת, זכה לראות עולם, זכה לעבוד, זכה לחלום, זכה לגעת באנשים, זכה לחופש מחשבה, זכה להיות אמיץ ולהגיד את שלו…
"אני לא מפחד לחלום, לקפוץ למים בלי לחשוש, ללכת עם האמת שלי".
אנחנו שלך לנצח ואתה המלאך שלנו ❤️

 

הדף לזכרו :https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=43763