אחרי סיום הישיבה התיכונית בקרני שומרון, ישראל התגייס לישיבת ההסדר מעלה אדומים. ישראל התגייס במסגרת הישיבה לגדוד שקד של גבעתי, ולאחר מכן חתם ויתור על הסדר והשלים שירות מלא. זכה לשרת בגוש עציון, חברון וגבול עזה. לאחר השחרור עבד כפועל בניין בחוות גלעד, עד לתחילת הלימודים באוניברסיטה. זאת מתוך אידיאל של עבודת כפיים ורצון "לעבוד עם הידיים ולא רק עם הראש". ישראל השלים את לימודי שנה א בפיזיקה בגבעת רם. השנה היתה אינטנסיבית ומאוד מוצלחת מבחינתו.
מיד במוצאי שמיני עצרת יצא כדי להצטרף לכוחות הלוחמים, עוד לפני שקיבל צו 8. חתר להגיע כמה שיותר עמוק לתוך הלחימה, ללא קשר לשיבוצו הראשוני בגבול ירדן. לאחר יומיים בימ"חים, קיבל את מבוקשו והצטרף לגדוד 8208 שבו שירתו חלק מחבריו ותפס את קו הגבול מול עזה. היה גאה בחבריו לנשק, יכולות צה"ל וברוח הלחימה. מתח ביקורת על מטרות הלחימה בכלליות ופרטים טכניים, אך חזר ואמר בכל הזדמנות שהחיילים בשטח עושים עבודה מצוינת.

ידיעת הארץ היתה חשובה מאוד לישראל, והוא הקפיד להכיר כל פינה במקום בו הוא היה נמצא- בבית, בישיבה במעלה אדומים, בצבא ובקמפוס גבעת רם שבירושלים. ישראל דגל בהכרת הארץ דרך הרגליים, והיה מטייל בכל הזדמנות ובכל מקום. הטיולים האהובים עליו היו בתקופת החורף, רצוי בגשם כאשר "הטבע מתעורר ויוצא החוצה", כלשונו. האהבה שלו לטבע לא התמקדה רק באדמה- ישראל הספיק לעשות בשנה האחרונה קורס צלילה, תצפית כוכבים מודרכת בשטח, וגם קורס סנפלינג.
הוא היה מטייל לבד, עם חברים, משפחה, אחים, ואחיינים. הטיולים עם ישראל היו מלאים באהבת הארץ והיכרות עמוקה עם ההיסטוריה שמלווה כל מקום. ישראל הרגיש בר מזל שנולד במדינת ישראל, וזכות גדולה להגן עליה.

ב