בנם של מרינה ויעקב. נולד ביום כ"א בסיון תשנ"ז (25.6.1997) באשקלון.

מיכאל נישא לאביה ולזוג נולד ילד: לביא.

אח ליפית, נתנאל הי״ד, צליל, אריאל ואלעד.

מיכאל ז"ל גדל באשקלון למד בישיבה תיכונית "צביה" באשקלון ולמד במכינה הקדם צבאית "עצמונה".

בנובמבר 2017 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם, צלף ומפקד בחטיבת גולני, גדוד 12. היה לוחם ערכי, מקצועי, רגיש מאוד לחייליו ופעל מתוך שליחות גדולה.

המיוחדות של מיכאל מתאפיינת בצניעות וענווה לצד חוזק ועוצמה.

מיכאל ז"ל היה איש משפחה למופת ומושא להערצה, אהבתו ודאגתו לאשתו אביה ולבנו לביא הייתה בראש מעייניו.

את דרכו בשירות הביטחון הכללי החל בשנת 2021 תוך הפגנת השקעה ומסירות רבה.

מיכאל ז"ל היה אדם בעל חוסן נפשי, דומיננטי וכריזמטי, בעל מוסר עבודה גבוה, חברותי ואהוד. מיכאל ניחן באינטליגנציה רגשית, בגרות ואכפתיות.

מנהליו מעידים כי היה מנהיג מטבעו, מעולם לא התפשר על ערכים, נרתם לסייע בכל משימה, פעל ללא לאות לראיית התמונה השלמה והרחבה, תמיד פעל ביושרה - "פיו ולבו שווים".

אחיו של מיכאל- נתנאל ז"ל, נהרג באירוע התקלות בגזרת כיסופים, מירי צרור של מחבל שחדר דרך הגדר. חרף הקושי הרב, בחר להמשיך ולתרום את חלקו למדינה.

מיכאל ראה בעבודתו שליחות ומסירות גדולה לעם ישראל, פעל מתוך מוסר עבודה גבוה, חוסן נפשי, בגרות ורגישות לסביבה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, כאשר ראה את המתרחש בעיר שדרות, החליט מיוזמתו לצאת ולהילחם ואף רתם את חבריו להצטרף אליו.

בדרכו להתחמש בבסיס זיקים, נתקל בחולית מחבלים ובחר לעצור את רכבו, לחתור למגע מולם ולנהל קרב עיקש אשר גרם לחיסול מחבלים ופיצול הכוח.

מעשה גבורתו מנע חדירת מחבלים לקיבוץ זיקים והמשך הטבח לעיר אשקלון.

מיכאל בן משה נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023) לאחר שנלחם בגבורה מול חוליית מחבלים שפשטה על יישובי קו העימות. נפל מות גיבורים והציל רבים.

בן עשרים ושש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו אישה, ילד, הורים וארבעה אחים.