טקסט שכתבה חן אשתו של ניר-

ניר נולד וגדל בבני ברק לששון ז״ל וצביה חדד החמישי מבין 6 אחים.ניר היה תלמיד מצויין ובנערותו הדריך בבני עקיבא סניף בני ברק. אחר כך למד בישיבת ההסדר בעתניאל התגייס לשריון והיה בתפקיד הנהג תחילה ואז יצא לקורס מפקדים. לאחר השחרור הכיר את חן ונישא לה  נולדו להם תאומות מתוקות-רוני ונגה.

כשפרצה המלחמה לניר היו את כל הסיבות להישאר בבית ולא להצטרף לאחים שלו שבקרב. אבל ניר לא ויתר וכל הזמן בדק איפה באמת צריכים אותו הוא לא רצה רק "לצאת למילואים"אלא ממש לתת ולתרום. הוא יצר קשר עם החברים שאמרו לו שבדיוק עכשיו חסר נהג טנק ושזקוקים לו. ניר ידע שזה הדבר הנכון והצטרף אליהם. הוא אמר לחן:״אני בריא וחזק ואין שום סיבה שלא אצא להילחם".

לאחר שלושה חודשים של לחימה קשה בצפון ניר חזר הביתה והתחיל בהקמת עסק עצמאי "לניהול כלכלת המשפחה" ושבדיוק כשהעסק התחיל להצליח ולעבוד ניר ופלוגתו נקראו לעזה והכל עצר שוב וגם אז היו לניר כל הסיבות לא לצאת לסבב הזה אבל שוב הוא אמר "נכון שזה מגיע בדיוק בזמן לא טוב אבל אין מה לעשות צריך להוציא את החטופים ולמגר את הרוע".

לאורך כל חייו הוא לא נתן לשום תירוץ או סיבה להסיט אותו מדרך האמת ניר ידע מה נכון והלך אחרי זה בלי להתבלבל.

תמיד בלי תירוצים. זה היה ניר.

ניר וחבריו למחלקה יצאו לפעילות בעזה בדרך לשם הם עלו על מטען שהרג שניים מחבריו במקום ועוד שניים פצועים קשה ביניהם ניר כתוצאה משאיפת העשן הרב בטנק הוא נזקק להשתלת ריאות שלצערנו לא הגיעה בזמן ונפטר לאחר ארבעה חודשים שבהם נלחם על חייו.

בן 28 בנופלו.

ניר השאיר חלל גדול וכאב עצום.

חלק מההספד שכתב חבר של ניר:

ניר,

כשחשבתי מה להגיד עליך בהתחלה לא יצא לי כלום ועלו לי רק שני משפטים, אחד שאמרת לי ואחד שחן סיפרה לי שאמרת.

הראשון, יחסית בתחילת המלחמה פתאום משום מקום שלחת לי ״היי אחי האהוב, יש לך סרבל אמריקאי״?

והמשפט השני שאמרת לחן, ברגע המזוקק והפשוט הזה שהחלטת שאתה מצטרף ללחימה ומתגייס, למרות שממש לא היית חייב. כי ׳לכולם יש עניינים׳ אמרת, ׳ואם כך יעשו כולם אי אפשר יהיה להילחם ולנצח׳.

סרבל לא היה לי להביא לך, אבל ליווינו אחד את השני בעדכונים של פעם ב, כולל הודעה אחת שהעלתה לי חיוך ענק אחרי החתונה שלי.

שני המשפטים האלה גרמו לי לחשוב עליך עוד קצת, ועל איך הם מתארים כל כך טוב את מי שאתה.

אני חוויתי אותך ניר, כאיש שפיו ולבו שווים. ואם אפשר אז גם כל הגוף. בלי חרטות ומניירות, כמו שאתה, איש אמת.

איך התרגשת לפני החתונה עם חן. אי אפשר היה לדבר איתך על שום דבר אחר, לא מסוגל להתאפק ולהסתיר את השמחה וההתלהבות, וללמוד איתך היה כמעט בלתי אפשרי. אבל ללמוד ממך בתקופה הזו למדתי המון, על מהי אהבה זוגיות וכנות.

ידעת גם לעמוד על שלך, לא מפחד להתעצבן ולהתקומם נגד חוסר אמת וצביעות, בישיבה וגם בצבא.

אבל תמיד כל זה מגיע עם ערימה גדושה של קריצות, חיקויים ובדיחות, ובעיקר הבנה והכלה עמוקה גם של הצד שאתה לא מסכים איתו, תכונה שכל כך חסרה כאן בינינו.

עוד דבר שהיית בשבילי ומניח שבשביל עוד הרבה אחרים זה פייטר אמיתי. אולי לא מהסוג המשופצר- שרירי עוצמתי עם סיכה מנצנצת, אבל בהחלט כן. אתה לוחם אדיר ניר, לוחם שקט, לוחם של החיים. מהסוג הזה שצריך ללמד עליו בבתי הספר.

קישור לעמוד האינסטגרם לזכרו של ניר-