משפחה לא בוחרים ,האמנם?
במשך כל חיינו גדלנו על האמירה ש"משפחה לא בוחרים", אבל הסיפור של חבר שלי סרן עמית לוי ז"ל מוכיח אחרת.
ב־7.10.23 לוי הפך בין רגע למפק"צ של 22 לוחמים שאינם מכירים זה את זה, והפך את כולנו למשפחה אחת.
היינו שני צוותים, משני מחזורים שונים של סיירת צנחנים – אוגוסט 11 ואוגוסט 17 שהתאחדו חודשים ספורים לפני המלחמה וביום ההקפצה למלחמה נפגשנו בפעם הראשונה . אפשר היה לחשוב שהדמיון בינינו יספיק על מנת להילחם ביחד אבל אחד האתגרים הגדולים ביותר היה להפוך אותנו לאחים לנשק, ליצור את אותה אחוות לוחמים שמאפיינת צוותים שנלחמים כתף אל כתף.
בין האזעקות ורעשי מטוסי הקרב, הצוות עשה סבב היכרות ראשוני, ולוי כבר הבין את גודל השעה ואת חשיבות של אחדות הצוות להצלחת המשימה.
בעקביות ובמסירות, הוא פעל ללא הפסקה על מנת לקרב בינינו, להכיר אותנו לעומק, לחבר את הצעירים לוותיקים, לטשטש פערים ולהפוך אותנו לצוות מגובש שיהיה כשיר לכל משימה.
עמית לוי ז"ל נשוי לחן ואב לארבעה ילדים, דתי, חובש כיפה, מהנדס מכונות שגר בשומריה בכל זמן פנוי שנותר לו לוי פעל להיכרות אישית מעמיקה עם חברי הצוות, ואף על פי השוני ברקע ובגיל הצליח למצוא את המשותף עם כל אחד והפך דיי מהר למפק"צ נערץ שסומכים עליו בעיניים עצומות ושמוכנים ללכת אחריו לכל משימה.
בקרב, אי אפשר לזייף ביטחון במפקד או אחוות לוחמים.
היא נמדדת בכל סמטה, בכל זיג שנפתח, בכל חיפוי הדדי ובכל הסתערות. עמית, בעזרת אופיו הייחודי, הצליח לגרום לנו לסמוך זה על זה, לראות אחד את השני מעבר למדים, ולהפוך למקשה אחת ואורגנית. בזכות נכונות, דבקות במטרה והיכולת שלו להסתכל על הפרטים הקטנים הצליח להחדיר בנו את אותו "תבלין" נדיר – זה שהופך צוות טוב לצוות מצוין, זה שהופך צוות מקצועי למשפחה אמיתית.
בכניסה הראשונה שלנו לעזה עמדנו מחובקים במעגל, ועמית בירך אותנו בפסוקים מהתורה.
הוא החדיר בנו את אמונתו בצדקת הדרך, שיתף בתחושותיו על הזכות שנפלה בחלקנו ללחום למען מדינת ישראל, עם ישראל, עם הנצח. הוא האמין בכל ליבו שזהו תפקידנו – להגן, לשמור, לאחד. הוא לא נאבק רק עבור הניצחון בקרב, אלא גם על האחדות, מתוך אמונה שלמה שכולנו אחים. הוא היה מוכן להקריב הכל עבור החטופים, עבור אחיו לנשק, עבור העם.
אם עמית הצליח להפוך חילונים ודתיים, צעירים ובוגרים, אנשים מכל הקשת העדתית ומכל קצוות הארץ – למשפחה אחת, אז אולי משפחה כן בוחרים.
אם הוא הצליח לראות מעבר להבדלים, למצוא את המשותף, וליצור חיבור עמוק ואמיתי,
אז גם אנחנו יכולים וצריכים להשליך את זה לחיים שלנו, להיות יותר מאוחדים או פשוט להיות יותר עמית.
להיות יותר עמית – זה למצוא את המשותף עם כל אדם, לחפש את המאחד ולא את המפריד.
להיות יותר עמית – זה לזכור שגם כשיש דעות שונות, כולנו אחים.
להיות יותר עמית – זה לפעול להצלחת המשימה ללא פשרות, מתוך דבקות במשימה ותשומת לב לפרטים הקטנים.
להיות ראויים לנופלים – זה לשאוף להיות יותר כמוהם.
במותם ציוו לנו חיים.
לזכר סרן עמית לוי ז"ל.