בחייהם ציוו - קטע של דור אביטן

דור היה מחובר למוסיקה בכל רמח איבריו, השירה, הנגינה והיצירה היו חלק בלתי נפרד מחייו, כבר מגיל צעיר התחבר למיקרופון ומשם הבין שהשמיים הם הגבול.

למד לבד, בכוחות עצמו, לנגן על כל כלי נגינה שחשק בו. משם הפכה הגיטרה לחלק בלתי נפרד מגופו.

דור בן בכור לאמא ויקי ואבא אבי, ואח לרון ואורי. אורי אוטיסט בוגר בן 18 לא מתקשר 100% והיה מאוד מחובר לדור. כל הילדות שלהם דור היה יושב עם אורי מנגן בגיטרה ואורי היה שר איתו.

בזכות הערכים הטובים אותם רכש דור במהלך חייו הקצרים, הרבה בזכות הגדילה לצד אורי, דור למד להכיל כל אדם באשר הוא, מעולם לא שפט אדם בגלל לקות, צבע עור, מחלה כזו או אחרת או כל אדם שלא מן המניין. (מתוך עמוד הזכרון לזכרו)

דור בן 26 ילד יפה תואר עיניים כחולות בוהקות כמו הים, אילתי בנשמה, אהב את הפשטות שבחיים, בשבילו החיים הטובים זה המוסיקה והגיטרה מול הים עם חברים וסטלה הכלבה שלו, הוא היה הדמות המקשרת שבחבורה.
עבורינו ההורים הוא הבן הבכור ואח לרון ואורי.
בראש השנה האחרון ממש במקרה הוא נפגש עם דור מלכה כשיצא לזרוק אשפה אחרי כמעט שנתיים שלא ראו אחד את השני, דור הזמין אותו לקפה ודור הגדול נשאר לישון אצלו בדירה ואז הציע לו לעבוד איתו במהלך כל חג הסוכות.. וכך היה דור עבד איתו במשך 10 ימים במכירה בדוכן תכשיטים שדור מלכה עיצב..
הפסטיבל ברעים היה הפסטיבל האחרון ולדור כבר היה כרטיס אוטובוס לחזור הביתה ביום ראשון..
בשבת השחורה 7/10 התעוררנו למלחמה במדינה ישראל, תופת שלא הבנו בהתחלה..
עוד הספקתי ב 8:30 בבוקר לדבר עם דור שהוא כהרגלו מרגיע, אמא אל תדאגי הכל בסדר! אעדכן בהמשך.. ומשם נותק הקשר..
6 ימים מורטי עצבים עד הדפיקה בדלת ששינתה את חיינו לעד!
מפה אנחנו מתחילים חיים חדשים דור השאיר לנו צוואה לחיות את החיים! וכך נעשה ננציח אותו בכל דרך אפשרית ונספר את סיפור הזוועות בכל במה אפשרית.
דור בן 26 ילד יפה תואר עיניים כחולות בוהקות כמו הים, אילתי בנשמה, אהב את הפשטות שבחיים, בשבילו החיים הטובים זה המוסיקה והגיטרה מול הים עם חברים וסטלה הכלבה שלו, הוא היה הדמות המקשרת שבחבורה.
עבורינו ההורים הוא הבן הבכור ואח לרון ואורי.
בראש השנה האחרון ממש במקרה הוא נפגש עם דור מלכה כשיצא לזרוק אשפה אחרי כמעט שנתיים שלא ראו אחד את השני, דור הזמין אותו לקפה ודור הגדול נשאר לישון אצלו בדירה ואז הציע לו לעבוד איתו במהלך כל חג הסוכות.. וכך היה דור עבד איתו במשך 10 ימים במכירה בדוכן תכשיטים שדור מלכה עיצב..
הפסטיבל ברעים היה הפסטיבל האחרון ולדור כבר היה כרטיס אוטובוס לחזור הביתה ביום ראשון..
בשבת השחורה 7/10 התעוררנו למלחמה במדינה ישראל, תופת שלא הבנו בהתחלה..
עוד הספקתי ב 8:30 בבוקר לדבר עם דור שהוא כהרגלו מרגיע, אמא אל תדאגי הכל בסדר! אעדכן בהמשך.. ומשם נותק הקשר..
6 ימים מורטי עצבים עד הדפיקה בדלת ששינתה את חיינו לעד!
מפה אנחנו מתחילים חיים חדשים דור השאיר לנו צוואה לחיות את החיים! וכך נעשה ננציח אותו בכל דרך אפשרית ונספר את סיפור הזוועות בכל במה אפשרית.