בחייהם ציוו - קטע של אביחי אמסלם

אביחי לא נולד גיבור, הוא היה הילד הקטן במשפחה של 3 ילדים (נותרנו 2 אחיות גדולות), מאוד קשור לאימא וכו', אבל אביחי היה מאוד רגיש לאחר וגדל בבית שבו תמיד חונכנו להסתכל בעין אחת על עצמנו ובעין אחת על הכלל.

גם כשאביחי היה משקיע בעצמו- למשל, כשלמד לנגן על תופים, הוא לקח את הכוחות שיש בו והשתמש בהם למען הכלל – לאחר שלמד על תופים חלם להקים עם חבריו להקה שתנגן בחתונות של זוגות מעוטי יכולת.

חסד הוא שריר, גבורה היא התגברות על עצמך, על מבוכה, על רתיעה וחיזוק שריר החסד לא מתוך רחמים אלא מתוך ראיה של האחר כשווה לך ושל עצמך כצינור שבה להיטיב את העולם. אנחנו חייבים להעצים את עצמנו על מנת שנוכל להיטיב את העולם במגוון דרכים. ה' נתן לכל אחד את היכולות שלו כדי שישאיר חותם המיוחד לו בעולם ולכן כל החיים הם מסע של בירור גבולות וכשרונות ותחומי עניין על מנת לדעת איך לעשות טוב וחסד לאחר.
כל החיים אנו מבררים עם עצמנו איפה אנחנו מרגישים שאנחנו חזקים ומצטיינים ומשם, מהמיקוד בכוחותינו כפרט – כיצד להשתמש בכוחות האלה למען הכלל.

אביחי לקח את הרגישות הגבוהה שלו והשתמש בה ככלי. הרגישות שלו, שהתבטאה בעדינות, לא היתה משהו שהוא נלחם בה אלא גייס אותה. בזכות הרגישות הזו הוא ראה חבר לכיתה שכמעט נשר במהלך לימודי התיכון ואימץ אותו אליו- עזר לו בלימודים, קנה לו ספרים ומחברות, הכניס אותו ל"חבורה", בזכות הרגישות שלו הוא התגבר על הרתיעה מהחלפת טיטולים לחניכים הבוגרים ב"קו לחיים" שם התנדב ואמר בפשטות "הם צריכים אותי אז אני עוזר להם", בזכות הרגישות הזו הוא היה משמעותי מאוד כמדריך בפנימיית "נווה מיכאל" ולאחר מכן בכפר הנוער "תלפיות" שם התגורר עם אישתו ובנותיו כשהם משמשים הורים ל12 נערות בסיכון וכו'.

בנם של רות וגבריאל. נולד ביום כ"ד באייר תשנ"ג (14.5.1993) בחדרה. בעל לטל ואביהם של טליה, מאור ושחרי. אח לשירה אמונה ולירז.

אביחי גדל בחדרה. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" ולאחר מכן למד את לימודי התיכון ב"מדרשית נעם" בכפר סבא. לאחר סיום לימודי התיכון למד תורה בישיבת "שבי חברון "בחברון.

אביחי התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת כפיר.

עם סיום שירותו הסדיר התגוררו טל ואביחי בקרית ארבע כדי שיוכל ללמוד בישיבה. בסיום לימודי הישיבה עברו להתגורר בכפר הנוער "תלפיות" בחדרה, שם היו הורים לשתיים עשרה נערות בסיכון. אביחי חדר ללבבות החניכות והיה בעבורן משענת ודמות אב. בלט בטוב לב ועשיית חסד, בעל מאור פנים וענווה.

לאחר שירותו הסדיר התעקש לעבור לחטיבת הקומנדו 551 מתוך רצון לעשות שירות מילואים משמעותי יותר. לאחר ניסיונות רבים הצליח לעבור לחטיבה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בבוקר של שמחת תורה, אביחי יצא מתוך שליחות עצומה ומסירות נפש לשמירה והגנה על עם ישראל בארץ ישראל.

רב סמל אביחי אמסלם נפל בקרב במהלך היתקלות עם מחבלים בשער הנגב ביום כ"ד בתשרי תשפ"ד (9.10.2023), תוך הגנה על תושבי הדרום. במותו הציל יהודים רבים. בן שלושים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו אישה, ילדות, הורים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סמל ראשון.

ביתו השלישית שחרי נולדה כשלושה חודשים לאחר נפילתו.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון) https://www.izkor.gov.il/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%20%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%9D/en_ddf3a606735b120a296ecac378fd2dfa

בנם של רות וגבריאל. נולד ביום כ"ד באייר תשנ"ג (14.5.1993) בחדרה. בעל לטל ואביהם של טליה, מאור ושחרי. אח לשירה אמונה ולירז.

אביחי גדל בחדרה. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" ולאחר מכן למד את לימודי התיכון ב"מדרשית נעם" בכפר סבא. לאחר סיום לימודי התיכון למד תורה בישיבת "שבי חברון "בחברון.

אביחי התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת כפיר.

עם סיום שירותו הסדיר התגוררו טל ואביחי בקרית ארבע כדי שיוכל ללמוד בישיבה. בסיום לימודי הישיבה עברו להתגורר בכפר הנוער "תלפיות" בחדרה, שם היו הורים לשתיים עשרה נערות בסיכון. אביחי חדר ללבבות החניכות והיה בעבורן משענת ודמות אב. בלט בטוב לב ועשיית חסד, בעל מאור פנים וענווה.

לאחר שירותו הסדיר התעקש לעבור לחטיבת הקומנדו 551 מתוך רצון לעשות שירות מילואים משמעותי יותר. לאחר ניסיונות רבים הצליח לעבור לחטיבה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בבוקר של שמחת תורה, אביחי יצא מתוך שליחות עצומה ומסירות נפש לשמירה והגנה על עם ישראל בארץ ישראל.

רב סמל אביחי אמסלם נפל בקרב במהלך היתקלות עם מחבלים בשער הנגב ביום כ"ד בתשרי תשפ"ד (9.10.2023), תוך הגנה על תושבי הדרום. במותו הציל יהודים רבים. בן שלושים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו אישה, ילדות, הורים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סמל ראשון.

ביתו השלישית שחרי נולדה כשלושה חודשים לאחר נפילתו.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון) https://www.izkor.gov.il/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%20%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%9D/en_ddf3a606735b120a296ecac378fd2dfa