את לימודיו בחטיבה העליונה עשה במגמת טו״ב ( טכנאות ובגרות) – מסלול
לימודים מואץ המכשיר טכנאים והנדסים במקצועות הטכנולוגיים; לא הסתפק
במקצוע מורחב אחד והרחיב גם את מספר יחידות הלימוד במתמטיקה ובאנגלית,
וכדרכו, קיבל במסיבת הסיום תעודת הצטיינות. סיפרה נוגה, רכזת המגמה: "אפיק
היה מנהיג החבורה, תלמיד מצטיין. נער מדהים, מיוחד ובלתי נשכח. היו לו
שאיפות גבוהות והוא כיוון תמיד גבוה. צפינו לו עתיד מזהיר."
מגיל צעיר, בלטה אהבתו הגדולה של אפיק לכדורגל, כבר בכיתה ד' הצטרף לבית
הספר לכדורגל שבעירו, ומשם עבר לשחק בקבוצת "הפועל מרמורק" כמגן. בכיתה
ט' הצטרף לקבוצת הנוער "סקציה נס ציונה" כמגן וקשר, ובה המשיך להתפתח.
אפיק, ילד ונער שהיה בו הכול מהכול – שילוב של מצוינות עם קלילות, כריזמה
ומנהיגות, אהבת אדם ואינטליגנציה רגשית – היה מקור גאווה להוריו, מודל
לחיקוי לאחיו הצעירים )אלמוג ואגם( ושימש להם עוגן. "כאח בכור הוא תמך,
כיוון, גונן ובעיקר אהב," סיפרו הוריו, "ואחיו נשאו אליו את עיניהם." אפיק היה
קשור מאוד גם למשפחה המורחבת, ובכל התכנסות הרעיף תשומת לב על בני
הדודים. סיפר קרוב משפחתו: "אפיק היה מלח הארץ. ילד שידע לכבד את כולם,
שקט וצנוע, ילד של נתינה."
את חברו הטוב אוסקר גלוך, לימים קשָר נבחרת ישראל בכדורגל, הכיר אפיק עוד
כשהיו פעוטות בני ארבע ונפשותיהם נקשרו זה בזה. עם השנים הלכה חברותם
והעמיקה, והפכה גם לחברות בין המשפחות. "זו הייתה חברות אמיתית, שנמהלו
בה אהבה, הערצה הדדית ומלאת גאווה לשני הצדדים," סיפרו החברים.
הצלחתו של אפיק ככדורגלן זימנה לו אפשרויות להתקדם לכיוון של קריירה כשחקן
מקצועי, אך לאחר שנפצע החליט לפרוש מכדורגל ולהתמקד בשירות צבאי
משמעותי. הוא קיבל זימון לקורס טיס אך לא צלח את שלב המיונים; קיבל זימון
לגיבוש צוללות )שייטת 7( – וויתר, ולבסוף החליט להתגייס לחטיבת "כפיר" –
הגדולה שבחטיבות החי"ר בצה"ל – ולשרת כלוחם קרבי בחזית המלחמה בטרור
הפלסטיני.
אפיק התגייס לצה"ל ב23- במארס ,2023 הוצב בחיל הרגלים והחל את מסלול
הכשרת הלוחם בגדוד 90 )"נחשון"( של חטיבת כפיר.
בהמשך שירותו בחר לצאת לקורס מ"כים )מפקדי כיתה( בהקצאה 0 – ההקצאה
המוקדמת ביותר בשירות הצבאי למסלול פיקודי. את הכשרתו כמפקד כיתה עשה
בגדוד 450 )"האריה המעופף"( בבית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים
)חטיבת ביסל"ח(. מפקדיו העידו כי היה לוחם דומיננטי, חברותי, בעל דעה, חדור

מוטיבציה ועם גאוות יחידה, הראשון לעזור לחבריו. "אפיק ביצע כל משימה על
הצד הטוב ביותר," כתב מפקדו, "חתר למגע ולניצחון בכל דבר שעשה." החברים
בגדוד סיפרו על חבר ואח אכפתי שתמיד שם את טובת הכלל לפני טובתו האישית
ושאף קדימה.
אפיק השלים את קורס המ"כים, אך עוד בטרם נערך טקס הסיום שכה ציפה לו –
נכנס יחד עם מחלקתו לפעילות מבצעית בחאן יונס, שם נהרג בקרב )1.3.2024(
בפיצוץ מטענים שהוסלקו בחדר פנימי באחד המבנים.

בחודשי המלחמה הראשונים לקח אפיק חלק פעיל בלחימה בגדוד נחשון של חטיבת
כפיר, בגזרות השונות. תחילה תפסו קו באיו"ש )אזור יהודה ושומרון( ובהמשך עלו
לגבול הצפון. הוא כאב את אובדן חבריו שנפלו בשבעה באוקטובר, דאג לחברו
שנחטף לעזה, והצטלם לכבודם כשהוא מניף את דגל ישראל.
בסוף פברואר 2024 )יומיים לפני נפילתו( נערך מפגש הורים. "היינו אצלו, אכלנו
וצחקנו," שחזר אביו, "והוא סיפר שהם נכנסים לפעילות קצרה בעזה. 'נחסל אותם
ונצא,' אמר, 'ויהיה טקס סיום של קורס מ״כים'." לאימו אמר, "אני אוהב אתכם,
אל תדאגי." באותה נשימה הוסיף, "אני לא פוחד למות למען המדינה."
סיפרה קורין, חברתו: "הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ביקש שארגיע את הוריו
והבטיח שיחזור בעוד שבועיים ונלך למסיבת פורים."
ביום חמישי, 29 בפברואר ,2024 נכנס אפיק עם כוח )צוות לוחמה( מגדוד 450 של
חטיבת ביסל"ח לחאן יונס שבדרום רצועת עזה, תחת צוות קרב גדודי של גדוד
השריון .75 במהלך פעילות לטיהור אחד הבתים, פוצצו מחבלי החמאס זירת
מטענים שהטמינו במבנה, ומעוצמת הפיצוץ קרסו חלקים ממנו. אפיק נהרג במקום.

עימו נפלו סמל ינון יצחק וסמל דולב חיים מלכה. ארבעה-עשר לוחמים נוספים
נפצעו, ובהם מפקד מחלקתו.
רב-טוראי אפיק טרי נפל ביום כ"א באדר א' תשפ"ד )1.3.2024(. בן תשע-עשרה וחצי
בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות, ונטמן בסמוך לקרוב
משפחתו סרן ירין גהלי, שאף הוא נפל בעזה. הותיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר
נפילתו הועלה לדרגת סמל.
על מצבתו של אפיק נחקקו המילים: "בן אהוב, לוחם אמיץ ואח לאלמוג ואגם;
נזכור אותך תמיד ונאהב אותך לעד."
ספד לו אביו: "אפיק, בני אהובי, הכתר של הבית, הילד המוצלח. למרות הפחד
שהיה לי, תמיד האמנתי שאני יכול להפסיק לשמור עליך. אמרת לי שאתה יכול
לשמור על עצמך, והאמנתי לך. 'אבא, אבוא בעוד שבועיים וחצי בסיום הפעילות
וכולנו נעשה שבת ביחד,' אמרת. ניסיתי לתת ביטחון לאימא ולאחים שלך. אמרתי
שאפיק יחזור, כי אפיק גיבור. את הגבורה ומסירות הנפש שלך – לא רואים הרבה.
לא היה לי ספק שאם תצטרך, תסתער על האויב כדי להציל את החברים שלך...
אפיק שלי, המלחמה שלך נגמרה. עכשיו אתה יכול לנוח, אבל תן לנו כוחות..."
דברי ההספד של אמו החלו בברכת יום ההולדת האחרונה שאפיק ברך אותה, חודש
וחצי לפני שנהרג: "את האמא הכי טובה בעולם ואני לא יכולתי לבקש טוב יותר
מזה, את דמות להערצה בשבילי ואני תמיד אהיה פה לצידך, אגן עלייך, אשמור
עלייך ואעשה בשבילך הכול. אז המון מזל טוב אשת חיל שלי, תיהני מהיום שלך,
אני אוהב אותך הכי בעולם. שלך, בנך הבכור אפיק". בהמשך ההספד, אמו נפרדה
ממנו: "תודה לך אפיקי על שהפכת אותי לאמא לראשונה, תודה לך על 19.5 שנים
מאושרות, הלב שלי נשרף גיבור שלי, תן לי כוחות שאוכל לשמור על אבא, אלמוג
ואגם שאהבת מאוד. לא רוצה להיפרד ממך אבל מישהו למעלה החליט בשבילו. נוח
על משכבך בשלום, ילד שלי. אוהבת, אמא."
ספד אחיו אלמוג: "אפיק אחי הגדול החבר הכי טוב שלי, תודה על הזכות להיות
אחיך במשך שמונה-עשרה שנים. מגיל קטן אני ואתה היינו קרובים אחד לשני, היינו
יוצאים ביחד, משחקים כדורגל, מבלים ביחד, היית הרבה יותר מאח בשבילי, תמיד
הגנת עליי, עזרת לי בכל מה שהייתי צריך והיית אוזן קשבת בשבילי. אני מודה לך
על הכול. אני רוצה להגיד לך שתמיד היית המודל לחיקוי שלי, הגאווה שלי ועכשיו
עוד יותר. אתה גיבור ישראל, לתמיד אני ואתה נישאר אחים בדם, אוהב אותך
מאוד, נוח על משכבך בשלום אח גיבור שלי."

האח אגם ספד: "אפיק אחי הגדול, תודה על כך שזכיתי להיות האח הקטן שלך
במשך ארבע-עשרה וחצי שנים יפות, תודה על הוויכוחים, השמחות והכעסים. את
הכול אני אזכור, גם את הדברים הטובים וגם את הדברים הרעים. רק אני ואתה
יודעים איך דווקא בשנה הזאת התקרבנו אחד לשני יותר מתמיד, היינו מתאמנים
ביחד, צוחקים ביחד, משחקים בסוני ביחד ומדברים על הכול ביחד. כל שבוע
חיכיתי שתחזור מהצבא ותגיע לשבת בבית, שנשמור שבת ביחד ונצא במוצ"ש
לריצה ביחד ונדבר על כל הדברים שלא יצא לנו לדבר כשהיית בצבא. אח גיבור שלי,
אני לא מאמין ועדיין לא מעכל שמצבא הגנה לישראל הצטרפת לצבא ה' שבשמים,
אני אוהב אותך אפיק ואל תשכח תמיד נישאר אחים בדם, לא משנה איפה אתה
נמצא! מבטיח בכל הזדמנות להנציח אותך ושכולם יידעו איזה אהבת אדם הייתה
לך, פשוט ילד שיש בו הכול מהכול. נוח על משכבך בשלום אח גיבור שלי."
קורין, חברתו של אפיק, ספדה: "גדלנו ביחד, צחקנו ביחד, בכינו ביחד, אתה
בשבילי הכול וזכיתי שבחרת בי. מודה לך על כל השנים הכי יפות בחיי, כואב לי על
אובדן העתיד שתכננו ביחד. מבטיחה להנציח אותך בכל מקום, אוהבת ואוהב אותך
לנצח, נונה שלך."
ספד לו דודו: "אחיין שלי, דם שלי, הלב של המשפחה. נפלת על קדושת ארץ הקודש,
לחמת בגבורה, זכית לשמור שבת קודש. הלכת לעולם האמת זך וטהור; אנחנו
בוכים על לכתך. אלוקים הגדול ישמור אותך תחת כיסא הכבוד שלו. אוהבים
אותך."
דברי ההספד של חברו אוסקר גלוך: "החבר הכי טוב שלי, האדם שהיה איתי בכל
רגע חשוב בחיים שלי. אני מרגיש שלקחו לי חצי מהלב. אהיה בשבילך חזק – כי זה
מה שהיית רוצה. לעולם לא נשכח אותך, חבר יקר שלנו. בכל מקום אשר נצעד, אתה
תצעד יחד איתנו. אוהבים אותך לנצח, אריה שלנו."
ב17- במארס ,2024 הקדיש אוסקר גלוך את השער שכבש במדי קבוצת "זלצבורג"
במשחקה מול "הארטברג" בליגה האוסטרית לזכרו של חברו הטוב.
אוהביו של אפיק שוקדים על הנצחתו. בני משפחתו עורכים שיעורי תורה ותפילות
לעילוי נשמתו.
דפים לזכרו נפתחו באתר האינטרנט "מכביפדיה", ברשת החברתית "טיקטוק"
וברשת החברתית "אינסטגרם" - tery_afik_remember.