רס״ר אלעד פרוספר בסיס ז״ל ❤️🥀

אלעד, נולד בשנת 1991 וגדל בשדרות.

בן למרטין אסתר ופנחס, אח לנופית, אביאל, רעות ואמונה, ואביו של אופק – בנו היחיד.

את דרכו החל כתלמיד בישיבת “גרוס” בקריית גת, שם התעצב להיות האדם שכולם הכירו ואהבו ערכי, אחראי, רגיש ומלא אור.

בשנת 2010 התגייס לשירות במג״ב, ובהמשך המשיך לשירות קבע במשטרה.

תחילה בתחנת אשקלון ובהמשך בתחנת שדרות, שם שירת כראש צוות סיור. מפקדיו וחבריו העידו עליו כאדם מצטיין, מקצועי, אהוב על כולם, עם לב גדול ואחריות אין קץ.

אלעד היה אדם של אנשים. תמיד הראשון להתנדב, הראשון לעזור, הראשון להצחיק.

הוא אהב לאחד בין אנשים, לפתוח שולחן, להדליק מנגל ולהאכיל את כולם באהבה. ההומור שלו, החיוך שלא כבה, והיכולת שלו לגרום לכל אחד להרגיש בבית היו חלק בלתי נפרד ממנו.

ביום ה־7 באוקטובר היה אמור אלעד להיות במשמרת, אך בשל אילוצים אישיים התחלף עם חברו הטוב, אליהו מיכאל הרוש ז״ל.

במתקפת הטרור הקשה על תחנת שדרות, נרצחו חבריו הקרובים ביותר – אליהו הרוש, מור שקורי וגיבורים רבים נוספים.

מאותו רגע, עולמו של אלעד השתנה. הוא הרגיש שניצל אך נשא על ליבו כאב ואשמה כבדים מנשוא.

הוא היה חלק בלתי נפרד מהמאבק ומהלחימה שאחרי, אך ליבו הרגיש לא הצליח לשאת את מה שעבר. תחושת ההחמצה, האובדן והכאב ליוו אותו יום־יום, שעה־שעה.

“קשה שברגע אחד שני החברים הכי טובים שלך נעלמים מהעולם”, אמר.

ב־24 באוגוסט 2025, ל׳ באב תשפ״ה, אלעד הרגיש שלא יכול לשאת עוד את אובדן חבריו ונפטר.

אלעד ייזכר תמיד כאדם של אור, של שמחה, של נתינה, של חיבוק גדול ושל לב ענק.

כאבא מסור, בן ואח לתפארת, חבר אמת ואדם שידע לאהוב את החיים  ואת האנשים שבתוכם.

מעשיו הטובים, אהבתו למשפחתו ולחבריו, והאור שהפיץ ממשיכים להאיר גם היום.

יהי זכרו ברוך 🤍