מודל HOPE | בונים רצף. מצמיחים חוסן.
מודל חינוכי · 2026

מודל HOPE

בונים רצף. מצמיחים חוסן.

מודל חינוכי לבניית רצף, משמעות וחוסן בתקופות של משבר ותקומה — כלי עבודה לצוותי חינוך, מורים, מדריכים והורים.

איור מודל HOPE
איור המודל לחצו להגדלה · זמין להורדה
מי אנחנו

פורום הזיכרון הלאומי

פורום הזיכרון הלאומי הוקם בידי משפחות שכולות, פצועי קרבות, לוחמים, מפקדים ואזרחים מכל חלקי החברה הישראלית, מתוך רצון לעצב הנצחה משמעותית וערכית למלחמת חרבות ברזל, לנופלים ולחיים הנמשכים בצילה. אליהם הצטרפו אנשי חינוך, חוקרים, מדריכים ומובילי קהילה, המבקשים להפוך את הזיכרון ממקום של כאב בלבד למקור של משמעות, חוסן ובנייה.

מתוך קולם של המשפחות השכולות, הפצועים והלוחמים, ומתוך ליווי מקצועי של אנשי חינוך, פסיכולוגים, מומחי חוסן וחוקרי זיכרון, נולד מודל HOPE. המודל מבקש לתת מענה לאתגר המרכזי של דורנו: כיצד זוכרים את הכאב מבלי להישאר בתוכו, וכיצד הופכים זיכרון למקור של זהות, אחריות ותקווה.

מודל HOPE אינו תיאוריה אקדמית בלבד, אלא תוצר של מפגש בין ניסיון חיים עמוק לבין ידע מקצועי מתחומי הפסיכולוגיה, הפוסט־טראומה, החוסן והפדגוגיה. בהשראת סיפוריהם, ערכיהם ורוחם של חברי הפורום, פותח המודל כשפה חינוכית סדורה וכמערכת כלים מעשיים המסייעת ליחידים, לקהילות ולמערכות חינוך לבנות זיכרון המחבר בין עבר, הווה ועתיד.

אנחנו הזוכרים.
אנחנו הכואבים.
אנחנו מרימי הדגל.
הבעיה

למה בכלל צריך מודל כזה?

החברה הישראלית חיה במציאות שבה לא תמיד מתקיים זמן התאוששות בין משבר למשבר. דור שלם גדל בתוך טלטלה מתמשכת — והאתגר איננו רק כיצד להתמודד עם כאב, אלא כיצד לשמור על רצף של זהות, משמעות ואמונה בעתיד.

01

דור של רצף משברים

קורונה, מלחמות, שכול ואי־ודאות — בלי הפסקות התאוששות.

02

מדינה בטראומה מתמשכת

טראומה היא קרע ברצף — בין מי שהיינו למי שאנחנו עכשיו.

03

שחיקת זהות ושייכות

שחיקה של תחושת ההווה ושל האמון בעתיד.

04

צורך בבניית חוסן

חוסן הוא יכולת שניתן ללמד ולחזק — דווקא בתוך השבר.

❝

השאלה החינוכית איננה רק "מה זוכרים" או "כיצד זוכרים" — אלא: כיצד בונים רצף שמכיר במציאות הכואבת ומתוכה מצמיח חוסן? התשובה היא איחוי — של סיפור החיים, של תחושת הזמן, ובין עבר, הווה ועתיד.

❝

טראומה היא קרע ברצף.
חינוך יכול להיות פעולת איחוי.

— יסוד התפיסה החינוכית של מודל HOPE
מהו המודל

מודל HOPE — מסגרת פשוטה, עומק עמוק

המודל מחבר ארבעה ממדים משלימים של חוסן. כל אחד מהם הוא נדבך הכרחי — ושילובם יחד בכל פעולה חינוכית הוא שיוצר איחוי ומבסס קומת חוסן ארוכת־טווח.

איור מודל HOPE

איור המודל — ארבעה ממדים, מרכז אחד · לחצו להגדלה

HOPE הוא ראשי תיבות של ארבעה ממדי חוסן: Heritage (מורשת) · Our Present (ההווה שלנו) · Promise (תקווה) · Essence (משמעות).

הוא אינו תוכנית תוכן נוספת, אלא עדשה לבדיקת כל פעולה חינוכית: האם אנו רק מספרים אירוע — או בונים תודעה?

קראו עוד על מבנה המודל +

מודל HOPE נבנה מתוך התובנה שחוסן איננו תכונה מולדת — אלא יכולת שניתן לבנות ולטפח. דווקא בתוך תקופות של שבר, נדרשת מסגרת חינוכית המאפשרת לחבר בין השבר לבין רצף של זהות, משמעות וחיבור לסיפור רחב יותר.

הייחוד של המודל הוא בהבנה שנדרשים מספר נדבכים כדי לבסס חוסן וצמיחה מחודשת. שילוב של ארבעת חלקיו במעשה החינוכי — לא רק שניים מהם, ולא רק אחד — הוא שמבטיח תוצר של איחוי וביסוס קומת חוסן.

בכל שיעור, טקס, פעילות או שיחה ניתן להחזיק את המודל כעדשה ולשאול: האם נגעתי בעבר? האם חיברתי לאנחנו? האם פתחתי תמונת עתיד? האם בירכתי משמעות? כך הופך HOPE ממודל רעיוני — לכלי עבודה פשוט, בהיר ויישומי.

ארבעת הממדים

H · O · P · E

כל ממד הוא קומה בפני עצמו — עם בסיס מחקרי עצמאי ועם משמעות חינוכית ייחודית. לחצו על "קראו עוד" כדי להעמיק בכל אחד מהם.

H
Heritage

מורשת

עבר שמעניק כוח

היכרות עם סיפור העבר של המשפחה, הקהילה והעם — מחזקת חוסן, מסוגלות ויציבות רגשית. הידיעה שגם דורות קודמים עברו משברים והצליחו לצמוח, מעניקה כוח להתמודד עם ההווה.

Duke, Fivush et al., 2008
קראו עוד +

פרופ' מרשל דיוק ועמיתיו מצאו כי ילדים שהכירו את "הסיפור המשפחתי" — כולל רגעי משבר, כישלון והתמודדות — גילו רמות גבוהות יותר של ביטחון עצמי ויכולת להתמודד עם אתגרים.

המשמעות איננה רק "לדעת היסטוריה" — אלא להרגיש בתת ההכרה שאני לא יחיד, אלא חלק מסיפור שנמשך גם ברגעי קושי. תחושת הרצף מעניקה יציבות.

דווקא הידיעה שגם הדורות הקודמים עברו משברים — והצליחו לצמוח מהם — היא מקור הכוח להתמודד עם ההווה. במעשה החינוכי, ממד המורשת מבקש לחבר את התלמיד אל הסיפור הגדול שבו הוא חוליה — לא אל היסטוריה מנוכרת, אלא אל חיים שממשיכים דרכו.

O
Our Present

ההווה שלנו

הכוח של ה"אנחנו"

אחד המאפיינים המרכזיים של טראומה הוא בדידות וניתוק. תחושת שייכות לקבוצה, קהילה או קולקטיב — היא אחד הגורמים החשובים בבניית חוסן נפשי.

Jetten, Haslam & Haslam, 2012
קראו עוד +

המחקר בתחום "הריפוי החברתי" (The Social Cure) מראה שכאשר אדם מרגיש חלק מ"אנחנו" — החרדה פוחתת ומתפתחת בתודעה תחושת מסוגלות הנשענת על מסוגלות הקבוצה אליה הוא שייך.

הוא נבנה מתוך שייכות ומשמעות משותפת. תחושת השייכות, וכוחו של היחיד לתפוס את ההווה ולהשפיע עליו — מעמידה לפרט משאבי חוסן חדשים, שלא עמדו לו קודם לכן.

במעשה החינוכי, ממד ההווה מבקש ליצור בכיתה, בשכבה, במשפחה ובקהילה — את החוויה של "אנחנו ביחד עכשיו". לא רק כסיסמה, אלא כעובדה רגשית: יש כאן קבוצה, יש כאן שייכות, יש כאן כוח.

P
Promise

תקווה

העתיד כמקור כוח

היכולת לדמיין עתיד חיובי ובעל משמעות היא משאב מרכזי בבניית חוסן. כשלאדם יש יעד, ייעוד או אופק — הוא מגלה יכולת גבוהה יותר להתמודד עם כאב ואתגר.

Snyder, 2002 · Seligman, 1991
קראו עוד +

במודל HOPE התקווה איננה "אופטימיות נאיבית" — אלא כוונה פדגוגית לבניית תמונת עתיד ותפקיד בתוכו. בכל תהליך חינוכי חשוב לשאול: איזה עתיד אנחנו מבקשים לבנות? מה התפקיד שלנו בתוכו? כיצד הופכים קושי למקור של צמיחה ואחריות?

חוסן נבנה כאשר האדם איננו כלוא רק בכאב של ההווה — אלא מצליח לראות את עצמו גם בתוך העתיד. תמונת העתיד מאפשרת לפעולה של היום להיות נטועה במשמעות שמעבר לה.

זוהי הסיבה שאנו קוראים למודל "מודל HOPE" — תקווה. לא כניחומים מן השפה ולחוץ, אלא כעמוד תווך חינוכי המבוסס על מחקר.

E
Essence

משמעות

הלב שמחבר הכול

המשמעות איננה מוחקת את הכאב — אבל היא מעניקה לו הקשר רחב יותר. אדם המחזיק משמעות ומטרה — יוכל לשאת כמעט כל קושי.

Viktor Frankl · Tedeschi & Calhoun, 2004
קראו עוד +

כניצול מחנה אושוויץ, הפסיכיאטר ויקטור פרנקל — בהתבסס על התאוריה של ניטשה ועל העובדות שראה מול עיניו — הראה כי אדם המחזיק משמעות ומטרה יוכל לשאת כמעט כל קושי.

המחקר בתחום הצמיחה הפוסט־טראומטית מצביע על כך שתחושת משמעות היא אחד המרכיבים המרכזיים בהתמודדות עם משבר. המשמעות איננה מוחקת כאב — אבל היא מעניקה לו הקשר רחב יותר.

כאשר אדם מרגיש שהוא פועל מתוך ערכים, שליחות ואחריות — נבנה מחדש החיבור הפנימי שנשבר. מודל HOPE מבקש להחזיר למרכז העשייה החינוכית עיסוק בזהות, במשמעות ובשליחות. דווקא מתוך השבר, ניתן להצמיח קומה חדשה של חוסן אנושי.

❝

דווקא בעולם של AI —
זהות, משמעות ושייכות הופכים למשאב האנושי החשוב ביותר.

מה שאי־אפשר להחליף — זה מה שצריך לטפח
שאלות נפוצות

שאלות שמלוות אותנו

השאלות שהורים, מורים ומדריכים שואלים את עצמם — ואיך המחקר עונה עליהן.

? האם לא עדיף פשוט להניח לכאב?

זו אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות הורים ואנשי חינוך. האם עיסוק בזיכרון, שכול ומשבר — איננו מעמיס עוד יותר על ילדים ובני נוער?

המחקר מצביע דווקא על תמונה מורכבת יותר. כאשר כאב נשאר מנותק, חסר הקשר וחסר משמעות — הוא עלול להפוך לחרדה, בדידות ותחושת ניתוק. לעומת זאת, כאשר יוצרים מרחב בטוח המאפשר לעבד את החוויה בתוך סיפור רחב יותר של שייכות, משמעות ועתיד — נבנה חוסן.

מטרת מודל HOPE איננה "להעמיק בכאב". אלא ליצור איחוי. להכיר בשבר — ולבנות מתוכו רצף, משמעות ותקווה.

? האם עיסוק בזיכרון מעמיק את הכאב?

לא. מחקרים בתחום הצמיחה הפוסט־טראומטית מראים כי בני אדם מסוגלים לצמוח דווקא מתוך עיבוד נכון של משברים — ולא באמצעות הדחקה שלהם.

זיכרון לא־מעובד הופך לטראומה חוזרת. זיכרון מעובד — בתוך מסגרת של מורשת, שייכות, תקווה ומשמעות — הופך לקומה של חוסן.

? מה המחקר הבינלאומי אומר בנושא?

מודל HOPE נסמך על גוף ידע רחב: מחקרי Duke & Fivush בסיפור המשפחתי, Jetten, Haslam & Haslam על "הריפוי החברתי", Snyder ו־Seligman בפסיכולוגיה החיובית, וTedeschi & Calhoun על צמיחה פוסט־טראומטית. בבסיס — תורת המשמעות של ויקטור פרנקל והנחיות ה־APA לבניית חוסן.

תוכלו להעמיק בכל אחד מהם באזור המחקר למטה.

→ לאזור המחקר המלא

? למה קוראים לזה "מודל התקווה"?

HOPE בעברית הוא "תקווה" — ולא בכדי. המחקר בפסיכולוגיה חיובית מצביע על כך שהיכולת לדמיין עתיד חיובי ובעל משמעות מהווה משאב מרכזי בבניית חוסן נפשי.

במודל HOPE התקווה איננה אופטימיות נאיבית — אלא כוונה פדגוגית לבניית תמונת עתיד ותפקיד בתוכו. חוסן נבנה כאשר האדם איננו כלוא רק בכאב של ההווה — אלא מצליח לראות את עצמו גם בתוך העתיד.

"מי שיש לו 'למה' לחיות בשבילו — יוכל לשאת כמעט כל 'איך'." — ויקטור פרנקל
? כיצד זה עובד בפועל בכיתה?

מודל HOPE הוא כלי עבודה לצוותי חינוך. לפני כל שיעור, טקס או פעילות — ניתן לשאול: האם יש חיבור לעבר ולרצף? האם נוצרת תחושת שייכות ו"אנחנו"? האם קיימת תמונת עתיד ותקווה? האם יש בירור של משמעות וערכים?

פירוט מלא של היישום, יחד עם רשימת בדיקה לשיעור, נמצא בסעיף הבא — "איך משתמשים בזה בפועל".

חוסן נבנה כמו צמיחה — ביום־יום, בקטן, ברצף.

איך משתמשים בזה בפועל

מרעיון לכלי עבודה

מודל HOPE איננו תאוריה. הוא רשימת בדיקה קצרה שכל מורה, מדריך והורה יכולים להחזיק בכיס — ולהפעיל לפני כל שיעור, טקס או שיחה.

הכוח של המודל הוא בפשטות שלו. ארבע שאלות. עדשה אחת. כל פעולה חינוכית עוברת דרכן — וכך אנו בודקים האם בנינו רק עוד שיעור, או נדבך חוסן.

המודל עובד טוב במיוחד כאשר הוא משולב בתכנון מראש של פעילויות — אבל גם בתגובה ספונטנית למצב משברי, ככלי בירור מהיר.

צוות חינוכי שמטמיע את ההרגל הזה לאורך זמן — מגלה שינוי בשפה, בטון, בבחירות. זיכרון בלבד משמר כאב. זיכרון מבוסס חוסן — מרפא.

האם יש חיבור לעבר ולרצף? (Heritage)
האם נוצרת תחושת שייכות ו"אנחנו"? (Our Present)
האם קיימת תמונת עתיד ותקווה? (Promise)
האם יש בירור של משמעות וערכים? (Essence)
כך הופך HOPE ממודל רעיוני — לכלי עבודה פשוט, בהיר ויישומי.
המלצות מהשטח

מה אומרים על המודל

מי שכבר נחשפו למודל, יישמו אותו בצוותים שלהם — והעבירו הלאה.

★ ★ ★ ★ ★

"המודל מאפשר איתור משאבי חוסן בראש ובראשונה בצוות, לאחר מכן ניתן להמשיך וליישם זאת בכיתות."

א
אשרת מדרכא
הכשרה לחדר מורים · קרית מלאכי
★ ★ ★ ★ ★

"היה מרתק. המודל פשוט, מעשי וניתן בקלות להעבירו הלאה ליישום."

ר
רוויטל
פיקוח רכזות חברתיות · מחוז דרום
היכן מומלץ לשימוש

המודל עובד בכל מסגרת חינוכית

משיעור בודד ועד תהליך שנתי. ממסגרת קטנה ועד רשות שלמה. המודל בנוי כך שיוכל לשמש כל גוף שעוסק בחינוך, בקהילה ובבני נוער.

בתי ספר

שכבות, כיתות, טקסים ופעילויות לאורך השנה.

חדרי מורים

הכשרה, פיתוח צוות וביסוס חוסן מקצועי בקרב המורים.

רשויות מקומיות

תוכניות עירוניות וקהילתיות, מחלקות חינוך ורווחה.

תנועות נוער

סמינרים, מחנות, פעולות והכשרת מד"בים ומדריכים.

המחקר

על אילו כתפיים אנחנו עומדים

המודל נסמך על חמישה צירי מחקר בינלאומיים בתחומי הפסיכולוגיה, החינוך וההתמודדות עם משבר. כאן הם כולם במקום אחד.

Heritage · מורשת

Marshall Duke & Robyn Fivush

Emory University · 2008

מחקר על "הסיפור המשפחתי": ילדים שהכירו את סיפור המשפחה — כולל רגעי משבר והתמודדות — גילו רמות חוסן וביטחון עצמי גבוהות יותר במובהק.

Our Present · שייכות

Jetten, Haslam & Haslam

The Social Cure · 2012

מחקר על הריפוי החברתי: שייכות לקבוצה איננה רק נחמדות חברתית — אלא משאב חוסן מרכזי. תחושת ה"אנחנו" מורידה חרדה ובונה מסוגלות.

Promise · תקווה

C.R. Snyder · Martin Seligman

Hope Theory · Positive Psychology

תקוות מבוססת מטרה: היכולת לדמיין עתיד בעל משמעות ולהגדיר נתיבים אליו — היא משאב חוסן בעל ערך חזוי לבריאות נפשית.

Essence · משמעות

Viktor Frankl

Man's Search for Meaning · 1946

הניצול והפסיכיאטר שגיבש את הלוגותרפיה: "מי שיש לו 'למה' לחיות בשבילו, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'." משמעות איננה מוחקת כאב — היא מקנה לו הקשר.

צמיחה פוסט־טראומטית

Tedeschi & Calhoun

Post-Traumatic Growth · 1995-2004

מחקרים מובילים בעולם מראים שצמיחה פוסט־טראומטית היא תופעה אמיתית: עיבוד נכון של משבר מוביל לחוסן עמוק יותר ולא להחלשה.

חוסן וזיכרון

APA · Siegel · Neimeyer

Building Resilience · 2009-2012

הנחיות הארגון הפסיכולוגי האמריקאי לבניית חוסן, יחד עם עבודתו של Dan Siegel על נוירוביולוגיה של אינטגרציה — מהווים תשתית מקצועית למודל.

רוצים להעמיק במחקר?

סקירה מלאה ומעודכנת של המחקרים, הציטוטים והקישורים — בקובץ אחד.

להורדת מסמך המחקר המלא
הרצאות והכשרות

מגוון ההרצאות וההשתלמויות שלנו - לצוותי ניהול והוראה

בחרו הרצאה, פתחו את התוכן המלא, והזמינו ישירות. כל מפגש מבוסס על מודל HOPE ומותאם לצוותי ניהול, הוראה ומסגרות חינוכיות.

יעל כהן
הרצאה מודל HOPE

קמה ליום חדש — לבחור בחיבור דווקא במקום שבו הכל נשבר

יעל כהן · אשת חינוך ומייסדת ״שירת החיים״

הרצאה אישית ומרגשת על הבחירה לבנות גשרים מתוך שבר — דרך סיפורה של אם שכולה, אזרחית ואשת חינוך, על בסיס ארבעת ממדי מודל HOPE.

להרחבה — תוכן מלא של ההרצאה
״במשך שנים עסקתי בשאלה איך רומי הלכה אל מותה. היום אני מבקשת לעסוק בשאלה איך היא הלכה את חייה.״

כיצד יכול שבר אישי להפוך לכוח המחבר בין אנשים ובין אדם לחברה?

״קמה ליום חדש״ היא הרצאה על הבחירה לבנות גשרים דווקא במקום שבו הכל נשבר.

זהו סיפור אישי, המסופר בגובה העיניים, אך הוא אינו נשאר רק סיפור אישי. דרך המסע של יעל כאם שכולה, כאזרחית וכאשת חינוך, נפתחות השאלות הגדולות המעסיקות את החברה הישראלית בעת הזו: כיצד מתמודדים עם שבר? איך בונים מחדש אמון? מהי אחריות? ואיך בוחרים בחיבור דווקא במקום שבו הכל נשבר?

לאחר שבתה רומי כהן ז״ל נהרגה באסון השיטפון בנחל צפית, יצאה יעל למסע אישי וציבורי שנמשך שנים: מאבק להקמת ועדת חקירה, דרישה ללקיחת אחריות והובלת שינוי במפעל המכינות הקדם־צבאיות, לצד מסע פנימי של כתיבת סיפור החיים מחדש.

ההרצאה מבוססת על מודל HOPE ומציעה דרך להתבונן במשבר לא רק כמקום של כאב, אלא כנקודת מוצא לבניית אמון, אחריות, משמעות ותקווה — בחיים האישיים ובחברה הישראלית.

ארבעת ממדי ההרצאה
מורשתמאיפה אני שואבת את הכוח לראות את הטוב?
הווהאיך אני בונה את החיים שלי אחרי האובדן?
תקווהאיך בונים אמון מחדש?
משמעותמי אני בוחרת להיות, ואיך אני מביאה את הקול שלי לעולם?

מורשת — מאיפה אני שואבת את הכוח לראות את הטוב?

כשהחיים נשברו, מצאתי את עצמי חוזרת אל הערכים שעליהם גדלתי: סיפורי אבא, ניצול השואה, שהיו טבולים בהיגיון בריא ובתושייה; לימוד חוכמת הקבלה; והדרך שבה רומי חיה את חייה — בעין טובה, באהבת אדם וביכולת נדירה לחבר בין אנשים.

רק לאחר מותה גילינו שבאינסטגרם שלה כתבה לעצמה משפט שהפך עבורי לצוואה: ״תהיה הסיבה שמישהו יחייך היום.״

היום אני מבינה שזו המשמעות העמוקה של הנצחה: לא רק לזכור את מי שאיננו, אלא להמשיך את האור שהשאיר אחריו.

הווה — איך אני בונה את החיים שלי אחרי האובדן?

השבר משנה את המציאות, אבל העתיד נבנה מתוך הבחירות שאנחנו עושים בהווה.

״לקח(ת) אחריות, לתת אהבה״ אינו רק סלוגן, אלא דרך חיים.

ההרצאה מזמינה כל משתתפת ומשתתף לשאול: מהו הצעד הקטן שאני יכול לעשות כבר היום כדי לבנות את המחר שאני מבקש לראות?

תקווה — איך בונים אמון מחדש?

דרך המאבק הציבורי להקמת ועדת חקירה ולהובלת שינוי במפעל המכינות הקדם־צבאיות, ודרך המפגש האנושי עם האחראים לאסון, ההרצאה מדגימה כיצד אמון נבנה מחדש: מתוך לקיחת אחריות, הכרה בכאב של האחר ובחירה בחיבור.

״תקווה אינה המתנה לעתיד טוב יותר. תקווה היא הבחירה להמשיך להאמין באדם.״

משמעות — מי אני בוחרת להיות, ואיך אני מביאה את הקול שלי לעולם?

המסע האישי הפך לעשייה ציבורית. מתוך השבר נולדה ״שירת החיים״ — מרחבים של חיבור, שיח, ליווי אישי, קהילה ואירועי זיכרון מצמיח — המחברים בין אנשים שחוו אובדן או משבר, ומאפשרים להם לבחור מחדש בחיים.

״מהו הקול הייחודי שאני מביא לעולם, וכיצד אני יכול להיות חלק מתיקון בחברה הישראלית?״
יעל כהן
על המרצה · יעל כהן אשת חינוך, מרצה ומייסדת ״שירת החיים״. מקדישה את עשייתה לבניית חיבורים, אחריות ותקווה מתוך משברים אישיים ולאומיים. בהרצאותיה משלבת סיפור אישי מטלטל ומרגש עם ערכים השזורים בחוכמת ישראל. לקח(ת) אחריות. לתת אהבה.
עו״ד צביה שיף
הרצאת יסוד 90 דק׳

מודל HOPE — כיצד בונים קומת חוסן במרחב העשייה

עו״ד צביה שיף · מנהלת קרן ייעוד · פורום הזיכרון הלאומי

הרצאת יסוד המעניקה שפה משותפת, תפיסה סדורה וכלים מעשיים לבניית קומת חוסן — לצוותי ניהול והוראה, וגם למנהלים וארגונים.

להרחבה — תוכן מלא של ההרצאה

בעולם של שינויים מהירים, משברים ואתגרי זהות, ארגונים ומערכות נדרשים להעניק לאנשים לא רק כלים מקצועיים — אלא גם תחושת משמעות, שייכות ויכולת להתמודד עם מציאות משתנה.

מודל HOPE מציע מסגרת יישומית לבניית קומת חוסן — רובד נוסף המשתלב בעשייה הקיימת ומחזק את תחושת הייעוד, הזהות והמחויבות של אנשים, צוותים וקהילות.

ההרצאה מעניקה למשתתפים שפה משותפת, תפיסה סדורה וכלים מעשיים ליישום המודל במרחבי העשייה השונים.

בהרצאה נעסוק בין היתר
  • מהו חוסן תודעתי וכיצד הוא נבנה לאורך זמן
  • ארבעת ממדי מודל HOPE וכיצד הם פועלים יחד
  • כיצד יוצרים משמעות, שייכות, תקווה ותחושת שליחות כחלק מהעשייה היומיומית
  • כיצד הופכים אירועים, תהליכים וטקסים למנועים של חוסן ולא רק לפעולות שגרתיות
  • דוגמאות וכלים מעשיים ליישום מיידי בארגון
שני מסלולים מרכזיים

צוותי ניהול והוראה

כיצד בונים קומת חוסן במרחב החינוכי, ומשלבים את מודל HOPE בהוראה, בטקסים, בתרבות הבית־ספרית ובתהליכי החינוך.

מנהלים, ארגונים ומנהיגות

כיצד בונים קומת חוסן ארגונית המחזקת את תחושת הייעוד, הזהות, הלכידות והמחויבות של עובדים וצוותים, ומעניקה לארגון שפה משותפת להתמודדות עם אתגרי התקופה.

המשתתפים יוצאים עם
  • הבנה מעמיקה של עקרונות מודל HOPE
  • שפה מקצועית משותפת לבניית חוסן במרחב העשייה
  • כלים יישומיים הניתנים להטמעה באופן מיידי
  • רעיונות מעשיים לחיזוק תחושת המשמעות, השייכות והתקווה בארגון

משך ההרצאה: 90 דקות (ניתן להתאמה).

עו״ד צביה שיף
על המרצה · עו״ד צביה שיף מומחית לייעוץ ולפיתוח אסטרטגי, מנהלת קרן ייעוד וממובילי פורום הזיכרון הלאומי. ליוותה את פיתוח מודל HOPE ומלווה הנהלות וצוותי ניהול בהטמעתו. בוגרת LL.B ו־LL.M מאוניברסיטת בר־אילן.
ד״ר שחר צדוק
סדנה 105–150 דק׳

סדנא במחשבה אחרת: גמישות מחשבתית וצמיחה מתוך משבר

ד״ר שחר צדוק · פסיכותרפיסט CBT

מפגש חווייתי המשלב את מודל HOPE עם גמישות מחשבתית, הדגמת ביופידבק וקלפי ״במחשבה אחרת״ — לצמיחה מתוך משבר בגישה חינוכית.

להרחבה — תוכן מלא של הסדנה

שברי חיים מטלטלים את תחושת הרצף, הביטחון והמשמעות, אך בתוך השבר טמונה גם אפשרות לצמיחה, בחירה מחודשת וגילוי כוחות. המפגש מציע התבוננות אינטגרטיבית על התמודדות עם משבר דרך מודל HOPE (מורשת, הווה, תקווה ומשמעות) בשילוב ידע עדכני על גוף, מוח וחשיבה.

נעסוק בגמישות מחשבתית מתוך הגישה הקוגניטיבית־התנהגותית בהקשר חינוכי ולא־קליני, נשלב הדגמת ביופידבק להבנת הקשר בין לחץ לוויסות גופני־רגשי, ונבחן כיצד שינוי בפרשנות יכול לפתוח אפשרויות חדשות לפעולה. זהו מפגש חווייתי ומעצים, המחבר בין עובדות מדעיות, כלים מעשיים ותודעה של תקווה וזהות יהודית לאומית — תוך השראה ממקורות הפילוסופיה היהודית הרואים במשבר לא רק נפילה, אלא גם פתח לתיקון, התחדשות וצמיחה.

מטרות
  1. להכיר את מודל HOPE ככלי לפיתוח חוסן וצמיחה מתוך משבר.
  2. לפתח גמישות מחשבתית במעבר ממחשבות מצמצמות לפרשנות מקדמת תקווה ורווחה נפשית.
  3. התנסות קבוצתית חווייתית באמצעות קלפי ״במחשבה אחרת״.
מבנה המפגש
חלק א׳ · 45–60 דקות

הרצאה חווייתית

  • דברי פתיחה על צמיחה מתוך משבר ועל הקשר בין גוף, מחשבה ותודעה
  • הדגמת ביופידבק להבנת תגובת הגוף ללחץ ולפיתוח ויסות
  • הצגת מודל HOPE כבסיס לגמישות מחשבתית
  • שילוב מקורות מהפילוסופיה היהודית על תיקון, בחירה והתחדשות מתוך משבר
חלק ב׳ · 60–90 דקות

פעילות בקבוצות

  • עבודה קבוצתית באמצעות הקלפים ״במחשבה אחרת״ סביב מצבי משבר אישיים וחינוכיים
  • זיהוי מחשבות לא מקדמות, רגשות ותגובות אוטומטיות
  • תרגול מעבר ממחשבה נוקשה למחשבה גמישה, מקדמת ומחוברת למשאבי HOPE
  • סיום בניסוח פעולה קטנה וישימה להמשך הדרך — כי תקווה בלי פעולה היא בעיקר פוסטר יפה
ד״ר שחר צדוק
על המנחה · ד״ר שחר צדוק פסיכותרפיסט CBT, מרצה באוניברסיטת בר־אילן ובארגונים, מפתח תוכניות חינוכיות בתחומי חוסן, גמישות מחשבתית, תודעה וחינוך. משלב כלים מ־CBT, ACT, REBT, ביופידבק וחשיבה יהודית־חינוכית.
ד״ר חגי מלר
הרצאה / סדנה חדר מורים

מחסני החוסן — צמיחה מטראומה על בסיס מודל HOPE

ד״ר חגי מלר · פסיכולוג קליני וחינוכי מומחה

הרצאה לחדר מורים או סדנת עומק בת ארבעה מפגשים — פיתוח חוסן וצמיחה מטראומה דרך מורשת, משמעות, שותפות ותקווה לעתיד.

להרחבה — תוכן מלא של ההרצאה והסדנה
אפשרות א׳ · הרצאה לחדר מורים

״מחסני החוסן״ — פיתוח חוסן וצמיחה מטראומה על בסיס מורשת, משמעות, שותפות ותקווה לעתיד (מודל HOPE).

  • אפשר לצמוח מטראומה?
  • מה עוזר לצמוח מטראומה?
  • המשאבים שלנו לצמיחה
  • תיאור מקרה
אפשרות ב׳ · סדנה בת 4 מפגשים

״מחסני החוסן״ — עבודה אישית וקבוצתית לפיתוח חוסן וצמיחה מטראומה על בסיס מודל HOPE.

מפגש 1 — בסיס תיאורטי

  • אפשר לצמוח מטראומה?
  • מה עוזר לצמוח מטראומה?
  • תיאורי מקרה

מפגש 2 — מודל HOPE

  • המשאבים שלנו על פי מודל HOPE
  • התנסות קבוצתית — מה המשאבים שלי?

מפגש 3 — שימוש במודל HOPE בסביבת הכיתה

  • אתגרים יומיומיים בכיתה
  • בניית חוסן על בסיס משאבי התלמידים
  • סיוע לתלמידים שחוו התמודדויות רגשיות על בסיס מודל HOPE
  • התנסות קבוצתית

מפגש 4 — שימוש במודל HOPE לאירועי טראומה לאומית

  • מהי טראומה לאומית?
  • בניית חוסן כבסיס להתמודדות עתידית
  • שימוש במשאבים לסיוע לתלמידים לאחר אירועי טראומה לאומית
  • התנסות קבוצתית וסיכום הסדנה
ד״ר חגי מלר
על המרצה · ד״ר חגי מלר פסיכולוג קליני וחינוכי מומחה. מרצה ומנחה סדנאות לצוותי חינוך בנושאי חוסן, צמיחה מטראומה ויישום מודל HOPE בשטח.

רוצים להתאים מפגש לבית הספר שלכם?

נשמח לבנות יחד את הפורמט המתאים — הרצאה בודדת או תהליך עומק לצוות.

חוסן נבנה מתוך רצף.

זיכרון בלבד — משמר כאב. זיכרון מבוסס חוסן — מרפא.