“בואו נחיה את היום, ועם המחר נסתדר.”
רס״ל מולוגטה גדיף הי״ד
מולוגטה גדיף נולד באתיופיה, בנם של בלאיינש ואדנה, ואח למלסה, טורועלם וטמסגן. בשנת 2007 עלה לישראל עם משפחתו.
מולו, כפי שכינו אותו כולם, נישא לטלי, ולשניים נולדה בתם אליה, כיום בת שנתיים וחצי.
מולו היה אדם שמח ומשמח, שחי על פי המשפט שבו האמין:
“בואו נחיה את היום, ועם המחר נסתדר.”
הוא היה תמיד בשמחה, נהנה מהרגע, אהב לעזור ולשמח אחרים, והאמין בעשיית מעשים טובים בכל זמן נתון.
חיוכו היה חיוך מיוחד, טהור, כזה שכובש לבבות ברגע.
הוא תמיד דאג לכלל, אהב לשחק כדורגל, לטייל ולצייר. באחד מציוריו אף כתב מעין צוואה – קריאה לאחדות העם ולכבוד הדדי בין בני אדם.
אהבתו למולדת הייתה טבועה בו מילדות. לאחר סיום לימודיו בתיכון המשיך למכינה קדם-צבאית, ולאחריה התגייס לשירות קרבי ביחידת דובדבן. חבריו לצוות מספרים כי תמיד היה הראשון להתנדב לכל משימה.
מולו אהב את תפקידו כלוחם, ובהמשך חייו בחר להתגייס ליחידת מתפ״א, שם שירת בצוות “קוברה”.
בשבת, ה־7 באוקטובר, הוקפץ רס״ל מולוגטה גדיף עם יחידתו לקרב על קיבוץ בארי. הוא וחבריו לחמו בגבורה, חיסלו מחבלים רבים והצילו אזרחים רבים. במהלך הקרב נורה לעברם טיל RPG, ושני הצוותים שפעלו במקום נפלו יחד.
מולו נפל בקרב כשהוא בן 29 בלבד.
גיבור ישראל.
יהי זכרו ברוך 🇮🇱🕯️
שנהיה ראויים.
הקטע שקראתם יכול להשתלב כחלק ממערך שיעור מוכן בנושא הנצחה או גבורה, הכולל שאלות לדיון, הצעות לפעילות והכוונה פדגוגית.
מתאים ללימוד בכיתה, בקבוצה או לפעילות חינוכית קהילתית.
פונט כתב היד המשולב באתר הוא כתב ידו של החייל איתן פיש אשר נפל בקרב בשג'אעיה ונוצר במסגרת מיזם 'אות חיים'
