נוי תפארת זעפרני הי״ד
הייתה שילוב חד־פעמי של רוך, אש, הומור ואור.
לפעמים היא הייתה ציפור דרור נוגעת־לא־נוגעת, רואה ממעוף.
ולפעמים עוף חול עשויה מאור וחול, מגובה ועומק, מרוחניות וגשמיות.
נוי שלנו הייתה אוקיינוס שמחפש שקט לפעמים שליו, לפעמים סערה.

היא דיברה עם כולם באותה אהבה, בלי מסכות ובלי דיסטנס -זקנים אנשים וטף, ואף אם כאלו ששכחו לאהוב.
היא לא הבינה איך אפשר לא לתת את כל הלב כי היא כן. תמיד. וכשהלב לא קיבל בחזרה הוא כאב.

היא הצחיקה עד דמעות, חיקתה, שרה, צחקה על עצמה, והפכה כל רגע רגיל להצגה קטנה של שמחה.
מאחורי האנרגיה הסתתר לב נדיר שראה כל אחד ודיבר אמת.
הייתה בה אותנטיות. בדיוק כמו שהיא.
היא אהבה עד הסוף. גם כשכעסה זה תמיד בא מאהבה, מרצון לקרבה ולאמת.

היא הייתה בת בית בכל מקום ובעצמה הייתה כמו בית: סוערת, חמה, משתנה, חיה.
ומעל הכול אור.
היא חלמה להיות זמרת והייתה. עם קול שלא רק נשמע, אלא נכנס לנשמה כמו להבה.

נולדה בירושלים לחוה וזאב זעפרני בכ”ג בתמוז תשנ”ו (10.7.1996), גדלה בנוקדים, אחות שנייה מתוך שבעה. אהבה לבשל, לחבק, לשמח, ולהרעיף טוב.

למדה באח”י תקוע, אלון שבות, קריית ארבע, וסיימה י”ב בג’ינוגלי. שירתה בשח”ם בהצטיינות יתרה, והובילה צוות בידור באילת.

בשנה האחרונה לחייה הכירה את יובל רביע הי״ד אהבת חייה. בערב סוכות תשפ״ד התארסו. בשמחת תורה חגגו במסיבת ״פסאיידק״, וברחו מהטילים לניר עוז. שם, בשער הקיבוץ, נרצחו יחד ב־7.10.2023.

הקן כמעט נבנה והיא נלקחה.

אבל נוי לא נעלמה.
היא אור שלא כבה – להבה קטנה על הכתף של כל מי שאהב אותה.

לזכרה שופצה עזרת נשים, הוקם ״מצפה נוי״ הצופה לנוף מדבר יהודה, נוצרה חופה להשאלה, והושק מיזם תופי מרים להבאת הגאולה.

והיא מזכירה לנו, כל יום:

״תהיו נוי בעולם״.

———————————————

ציטוט של נוי מתוך שיר שכתבה והלחינה:
״ יש לי את עצמי
אני אף פעם לא לבד
יש בי עולם
וכל הפחד נעלם,
יש לי את עצמי
גם אם לא הכל מושלם,
יש בי עולם,
ואלוקים אחד..״

הנצחות לזכרה:

תצפית נוי- מעל ישוב נוקדים הצופה לנוף מדבר יהודה , נוף ילדותה.

חופה לזכרה לזוגות שירצו להתחתן תחת החופה הזאת.

אלבום של קאברים של נוי בשיתוף אמנים.

סרטון לזכרה:
https://youtu.be/j5sYxRSe4vA?si=cBIw_NYgd31yMj90

סרטון מערוץ הידברות:
https://youtu.be/ezx04U5Glv8?si=LFa2cgVu3k61N_XJ