בחייהם ציוו - קטע של סרן רואי מילר

רואי נהג להגיד לחייליו “תמיד תזכרו מה ה"למה” שלכם, למה אתם פה”, זה מסר לחיים שהותיר לכולנו.

בנם של אריאלה ונפתלי (נתי). נולד ביום א' במנחם אב תשס"ב (10.7.2002)
רואי נולד בתל אביב, בנם האמצעי של אריאלה ונתי, ואחיהם של איתי ודריה.
רואי היה יפה תואר, יחיד סגולה שנצטיין בכל תחום שעסק בו ולא התפשר על שום דבר. כל דבר שעשה היה מלווה תמיד בנועם הליכות, בחיוך ובקלילות. תמיד הוא היה עטוף בשמחה אמיתית וטהורה שסחפה את כל הסביבה.
רואי היה אלוף ישראל בג'ודו, ובביתו יש עשרות מדליות מתחרויות בהן זכה במשך השנים. במקביל הוא גם הצטיין בלימודים, סיים את התיכון עם בגרות ב-40 יחידות בהצטיינות יתרה, ואפילו הגיע למקום השני בחידון התנ"ך המחוזי.
לרואי לא היה פרופיל קרבי, אך הוא התעקש להתגייס לקרבי ועשה כל מה שאפשר כדי שיאפשרו לו להעלות את הפרופיל וכך היה, ורואי התגייס לחטיבת גבעתי. במהלך השירות גם יצא לקורס מ"כים ובהמשך לקורס קצינים.
רואי קיבל מחלקה של חיילים מבתים חרדים עם אתגרים מורכבים, אך הצליח לגרום לכל אחד מהם להאמין בפוטנציאל שלו ולהוציא את הייחודיות שבו.
רואי תיפקד כמפקד נחוש המכשיר לוחמים ויחד עם זאת כאבא הדואג גם לכל שאר התחומים, וכך גם בחופשות המועטות מהצבא נסע רואי ברחבי הארץ לבדוק היכן גרים חייליו, מה התנאים ואיך ניתן להשלים להם חוסרים.
ב-7.10 הוקפץ רואי עם חייליו לכפר עזה ובעוז רוח של גיבורים הצליחו לחלץ ולהציל עשרות אנשים, נשים וילדים. ומשם המשיך לתשעה חודשים בעזה. על אף שהתבקש לצאת באמצע הלחימה להכשיר דור חדש כסמ”פ בבא"ח, רואי סירב בנחישות ודרש להמשיך בלחימה עם חייליו.
בתאריך 3.7.2024 בצהרי היום בשג'אעייה, זיהה רואי שמחבלים חדרו למגנן, ללא שהיות רץ ראשון וחתר למגע מולם. בפעולה זאת הציל עשרות חיילים במגנן אך גם נפל שם. האירוע התרחש שלושה ימים לפני שעתיד היה לסיים סבב לחימה אחרון ולקבל פלוגה חדשה כסמ״פ, ושובע לפני יום הולדתו ה-22.
רואי נהג להגיד לחייליו “תמיד תזכרו מה ה"למה” שלכם, למה אתם פה”, זה מסר לחיים שהותיר לכולנו.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

יש אנשים שמדברים ויש אנשים שעושים,
יש אנשים שעושים - חותרים למגע, גיבורים, חיילי הגאולה ומצילים נפשות,
רואי שלנו, הי"ד, סרן, מהעושים מהמוסרים מהנותנים למען עם ישראל וארץ ישראל, מבלי שדיבר על כך, ללא אגו, בענווה ובצנעה.
לעד נתגאה בך.
==
כותב יפתח הסמל שלו:
עוד סיפור עוצמתי על רואי מכפר עזה
אני זוכר שבמהלך טיהור הבתים,
אני שתפקדתי כמפקד חולייה אחורית זיהיתי מאחד הבתים הקרובים אלינו אישה בחלון,
ישר נגשתי אליה ושאלתי לשלומה,
בנוסף ראיתי שיש איתה עוד 3 ילדים קטנים בבית,
ישר כמובן הצעתי לה שנחלץ אותה, היא הייתה מבוהלת ומפוחדת וענתה לי ברור אני חייבת לצאת מפה,
כל זה קורה מאחורה ,
רואי לא יודע מיזה כלום בשלב הזה, לפתע עולים מול רואי בקשר ואומרים לנו לעבור לנקודה מסוימת,
ישר צעקתי לרואי שיגיע רגע מאחורה הסברתי לו את הסיטואציה ואת המצב, ברקע הצעקות בקשר
" נו מה ניהיה אתם באים ?"
אחרי שהסברתי לרואי את המצב, רואי דיווח בקשר על הסיטואציה, והמענה היה, שזה לא המשימה שלנו כרגע ,,,
הוא הסתכל לי בעיניים ואמר :
מה זאת אומרת ברור שאנחנו מוציאים אותם יקח כמה זמן שיקח אנחנו את המשפחה הזאת נוציא! שימשיכו לצעוק בקשר לא מעניין אותי כלום אם לא נוציא אותם ספק אם הם ינצלו.
ישר אני ורואי עזרנו לאמא להתארגן ואני זוכר שהחלון היה ממוקם קצת גבוה ישר טיפסתי על המזגן שהיה תחת החלון והעברתי לרואי ילד ילד,
וכל שניה רואי חוזר על אותו דבר : שימשיכו לצעוק אנחנו לא זזים מפה את עד שמוצאים את כולם!
ככה הצלנו את כל המשפחה.
מפה למדים על ההקרבה של רואי, ועל האכפתיות שלו

ומה שהיה בראש שלו זה רק איך אפשר להציל עוד מישהו ולא משנה מה המחיר!!!

קבוצת פייסבוק 'לאורו של רואי':
https://www.facebook.com/share/1BorWCELZr/?mibextid=qi2Omg

עמוד אינסטגרם לזכרו:
https://www.instagram.com/remember_roi_miller__?igsh=azJwMGJnMWc2bmZy

עמוד טיקטוק לזכרו:
https://www.tiktok.com/@remember_roi_miller?
_t=8oSpZ5EYvVo&_r=1

עמוד טלגרם לזכרו:
https://t.me/+8sTmdvCAhTJhNzU0

כתבה בהידברות:
https://www.hidabroot.org/article/1207682

בנם של אריאלה ונפתלי (נתי). נולד ביום א' במנחם אב תשס"ב (10.7.2002)
רואי נולד בתל אביב, בנם האמצעי של אריאלה ונתי, ואחיהם של איתי ודריה.
רואי היה יפה תואר, יחיד סגולה שנצטיין בכל תחום שעסק בו ולא התפשר על שום דבר. כל דבר שעשה היה מלווה תמיד בנועם הליכות, בחיוך ובקלילות. תמיד הוא היה עטוף בשמחה אמיתית וטהורה שסחפה את כל הסביבה.
רואי היה אלוף ישראל בג'ודו, ובביתו יש עשרות מדליות מתחרויות בהן זכה במשך השנים. במקביל הוא גם הצטיין בלימודים, סיים את התיכון עם בגרות ב-40 יחידות בהצטיינות יתרה, ואפילו הגיע למקום השני בחידון התנ"ך המחוזי.
לרואי לא היה פרופיל קרבי, אך הוא התעקש להתגייס לקרבי ועשה כל מה שאפשר כדי שיאפשרו לו להעלות את הפרופיל וכך היה, ורואי התגייס לחטיבת גבעתי. במהלך השירות גם יצא לקורס מ"כים ובהמשך לקורס קצינים.
רואי קיבל מחלקה של חיילים מבתים חרדים עם אתגרים מורכבים, אך הצליח לגרום לכל אחד מהם להאמין בפוטנציאל שלו ולהוציא את הייחודיות שבו.
רואי תיפקד כמפקד נחוש המכשיר לוחמים ויחד עם זאת כאבא הדואג גם לכל שאר התחומים, וכך גם בחופשות המועטות מהצבא נסע רואי ברחבי הארץ לבדוק היכן גרים חייליו, מה התנאים ואיך ניתן להשלים להם חוסרים.
ב-7.10 הוקפץ רואי עם חייליו לכפר עזה ובעוז רוח של גיבורים הצליחו לחלץ ולהציל עשרות אנשים, נשים וילדים. ומשם המשיך לתשעה חודשים בעזה. על אף שהתבקש לצאת באמצע הלחימה להכשיר דור חדש כסמ”פ בבא"ח, רואי סירב בנחישות ודרש להמשיך בלחימה עם חייליו.
בתאריך 3.7.2024 בצהרי היום בשג'אעייה, זיהה רואי שמחבלים חדרו למגנן, ללא שהיות רץ ראשון וחתר למגע מולם. בפעולה זאת הציל עשרות חיילים במגנן אך גם נפל שם. האירוע התרחש שלושה ימים לפני שעתיד היה לסיים סבב לחימה אחרון ולקבל פלוגה חדשה כסמ״פ, ושובע לפני יום הולדתו ה-22.
רואי נהג להגיד לחייליו “תמיד תזכרו מה ה"למה” שלכם, למה אתם פה”, זה מסר לחיים שהותיר לכולנו.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

יש אנשים שמדברים ויש אנשים שעושים,
יש אנשים שעושים – חותרים למגע, גיבורים, חיילי הגאולה ומצילים נפשות,
רואי שלנו, הי"ד, סרן, מהעושים מהמוסרים מהנותנים למען עם ישראל וארץ ישראל, מבלי שדיבר על כך, ללא אגו, בענווה ובצנעה.
לעד נתגאה בך.
==
כותב יפתח הסמל שלו:
עוד סיפור עוצמתי על רואי מכפר עזה
אני זוכר שבמהלך טיהור הבתים,
אני שתפקדתי כמפקד חולייה אחורית זיהיתי מאחד הבתים הקרובים אלינו אישה בחלון,
ישר נגשתי אליה ושאלתי לשלומה,
בנוסף ראיתי שיש איתה עוד 3 ילדים קטנים בבית,
ישר כמובן הצעתי לה שנחלץ אותה, היא הייתה מבוהלת ומפוחדת וענתה לי ברור אני חייבת לצאת מפה,
כל זה קורה מאחורה ,
רואי לא יודע מיזה כלום בשלב הזה, לפתע עולים מול רואי בקשר ואומרים לנו לעבור לנקודה מסוימת,
ישר צעקתי לרואי שיגיע רגע מאחורה הסברתי לו את הסיטואציה ואת המצב, ברקע הצעקות בקשר
" נו מה ניהיה אתם באים ?"
אחרי שהסברתי לרואי את המצב, רואי דיווח בקשר על הסיטואציה, והמענה היה, שזה לא המשימה שלנו כרגע ,,,
הוא הסתכל לי בעיניים ואמר :
מה זאת אומרת ברור שאנחנו מוציאים אותם יקח כמה זמן שיקח אנחנו את המשפחה הזאת נוציא! שימשיכו לצעוק בקשר לא מעניין אותי כלום אם לא נוציא אותם ספק אם הם ינצלו.
ישר אני ורואי עזרנו לאמא להתארגן ואני זוכר שהחלון היה ממוקם קצת גבוה ישר טיפסתי על המזגן שהיה תחת החלון והעברתי לרואי ילד ילד,
וכל שניה רואי חוזר על אותו דבר : שימשיכו לצעוק אנחנו לא זזים מפה את עד שמוצאים את כולם!
ככה הצלנו את כל המשפחה.
מפה למדים על ההקרבה של רואי, ועל האכפתיות שלו

ומה שהיה בראש שלו זה רק איך אפשר להציל עוד מישהו ולא משנה מה המחיר!!!

קבוצת פייסבוק 'לאורו של רואי':
https://www.facebook.com/share/1BorWCELZr/?mibextid=qi2Omg

עמוד אינסטגרם לזכרו:
https://www.instagram.com/remember_roi_miller__?igsh=azJwMGJnMWc2bmZy

עמוד טיקטוק לזכרו:
https://www.tiktok.com/@remember_roi_miller?
_t=8oSpZ5EYvVo&_r=1

עמוד טלגרם לזכרו:
https://t.me/+8sTmdvCAhTJhNzU0

כתבה בהידברות:
https://www.hidabroot.org/article/1207682

רוצים להפוך את קטע ההשראה לפעילות חינוכית משמעותית?

הקטע שקראתם יכול להשתלב כחלק ממערך שיעור מוכן בנושא הנצחה או גבורה, הכולל שאלות לדיון, הצעות לפעילות והכוונה פדגוגית.
מתאים ללימוד בכיתה, בקבוצה או לפעילות חינוכית קהילתית.