ספדו לו אוהביו: "עידו לא היה רק אדם שאוהבים אלא אדם שחיבר אנשים. הוא תמיד רצה שיהיה טוב לכולם, ובדרכו השקטה הפיץ אור ושמחה לכל מי סובביו. בחור אופטימי ומלא שמחת חיים, שאי אפשר להתעלם מנוכחותו".
בנם של קרן ויוסף. נולד ביום כ"ב בחשוון תשס"ה (6.11.2004) ביהוד-מונוסון. אח לשליו, עומר ושירה.
עידו עובדיה גדל והתחנך ביהוד-מונוסון, למד בבית ספר יסודי באזור מגוריו והמשיך ללימודי חטיבה ותיכון ב"תיכון מקיף" בעיר.
נער צנוע וביישן, חברותי ומלא שמחת חיים. בעל חיוך ענק ורגישות גדולה לזולת. תיארו אותו אוהביו: "ילד עם לב ענק. בעל חיוך כובש שנסוך תמיד על פניו כמספר סיפור. עידו תקשר באמצעות חיוכים ושידר אופטימיות לעולם".
חלק קשר קרוב עם אחיו ואחיותיו והם היו המעריצים הכי גדולים שלו. הם נהנו לשחק יחד ולבלות במשותף, ומתארים אותו כאח מפנק שהיה מפתיע עם מתנות בכל עת.
אהבתו הגדולה הייתה גלישה. עידו התאהב בים ובגלים, "גלישה הייתה התשוקה של עידו" סיפרו אוהביו, "הים היווה את הבית השני שלו, המקום שבו חש באמת חופשי". עם כל גל שהגיע, ציינו, מצא את הרגעים השקטים שלו, הרחק מהשגרה.
חובב כדורגל ואוהד מושבע של קבוצת "הפועל תל אביב", נהנה מאוד לצפות במשחקים לצד משפחתו וחבריו.
ביום 19.3.2023 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות כלוחם בחטיבת "גבעתי". אביו סיפר על המוטיבציה שלו לשירות צבאי קרבי - "עידו לא היה חייב להתגייס לשירות קרבי אבל עמד על כך. הוא התעקש לתרום ולשרת בצורה הכי מיטבית שאפשר". עידו הוצב בגדוד "שקד", השתלב היטב ולעיתים אף ויתר על חופשות כדי לבלות עוד זמן עם חבריו לפלוגה.
במסגרת הכשרתו יצא לקורס חובשים, ראה בתפקיד זכות ושליחות לעזור לזולת ולהציל חיים.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
לאחר כשבועיים מתחילת המלחמה, החל צה"ל בתמרון קרקעי ברצועת עזה. במהלך התמרון לחמו עידו ויחידתו בצפון הרצועה, מנהלים קרבות עזים מול עשרות מחבלים ומחסלים חוליות טרור רבות.
ב-9.12.2024, אחרי למעלה משנה של לחימה ברצועת עזה, במהלך פעילות באזור ג'באליה בצפון הרצועה, ספג כלי הרכב בו היה פגיעה ישירה כתוצאה מירי טיל נ"ט (נגד טנקים) לכיוונו. עידו ושני לוחמים נוספים: סמל-ראשון ברק דניאל הלפרן וסמל עמרי כהן נהרגו במקום ושנים-עשר לוחמים נפצעו.
סמל עידו עובדיה זנו נפל בקרב ביום ח' בכסלו תשפ"ה (9.12.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביהוד. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
עידו מקבל את הכומתה הסגולה:
https://youtube.com/shorts/7RlaOvLMYmU?si=fIBNX4dIRvSRgkAk
בנם של קרן ויוסף. נולד ביום כ"ב בחשוון תשס"ה (6.11.2004) ביהוד-מונוסון. אח לשליו, עומר ושירה.
עידו עובדיה גדל והתחנך ביהוד-מונוסון, למד בבית ספר יסודי באזור מגוריו והמשיך ללימודי חטיבה ותיכון ב"תיכון מקיף" בעיר.
נער צנוע וביישן, חברותי ומלא שמחת חיים. בעל חיוך ענק ורגישות גדולה לזולת. תיארו אותו אוהביו: "ילד עם לב ענק. בעל חיוך כובש שנסוך תמיד על פניו כמספר סיפור. עידו תקשר באמצעות חיוכים ושידר אופטימיות לעולם".
חלק קשר קרוב עם אחיו ואחיותיו והם היו המעריצים הכי גדולים שלו. הם נהנו לשחק יחד ולבלות במשותף, ומתארים אותו כאח מפנק שהיה מפתיע עם מתנות בכל עת.
אהבתו הגדולה הייתה גלישה. עידו התאהב בים ובגלים, "גלישה הייתה התשוקה של עידו" סיפרו אוהביו, "הים היווה את הבית השני שלו, המקום שבו חש באמת חופשי". עם כל גל שהגיע, ציינו, מצא את הרגעים השקטים שלו, הרחק מהשגרה.
חובב כדורגל ואוהד מושבע של קבוצת "הפועל תל אביב", נהנה מאוד לצפות במשחקים לצד משפחתו וחבריו.
ביום 19.3.2023 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות כלוחם בחטיבת "גבעתי". אביו סיפר על המוטיבציה שלו לשירות צבאי קרבי – "עידו לא היה חייב להתגייס לשירות קרבי אבל עמד על כך. הוא התעקש לתרום ולשרת בצורה הכי מיטבית שאפשר". עידו הוצב בגדוד "שקד", השתלב היטב ולעיתים אף ויתר על חופשות כדי לבלות עוד זמן עם חבריו לפלוגה.
במסגרת הכשרתו יצא לקורס חובשים, ראה בתפקיד זכות ושליחות לעזור לזולת ולהציל חיים.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
לאחר כשבועיים מתחילת המלחמה, החל צה"ל בתמרון קרקעי ברצועת עזה. במהלך התמרון לחמו עידו ויחידתו בצפון הרצועה, מנהלים קרבות עזים מול עשרות מחבלים ומחסלים חוליות טרור רבות.
ב-9.12.2024, אחרי למעלה משנה של לחימה ברצועת עזה, במהלך פעילות באזור ג'באליה בצפון הרצועה, ספג כלי הרכב בו היה פגיעה ישירה כתוצאה מירי טיל נ"ט (נגד טנקים) לכיוונו. עידו ושני לוחמים נוספים: סמל-ראשון ברק דניאל הלפרן וסמל עמרי כהן נהרגו במקום ושנים-עשר לוחמים נפצעו.
סמל עידו עובדיה זנו נפל בקרב ביום ח' בכסלו תשפ"ה (9.12.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביהוד. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
עידו מקבל את הכומתה הסגולה:
https://youtube.com/shorts/7RlaOvLMYmU?si=fIBNX4dIRvSRgkAk
הקטע שקראתם יכול להשתלב כחלק ממערך שיעור מוכן בנושא הנצחה או גבורה, הכולל שאלות לדיון, הצעות לפעילות והכוונה פדגוגית.
מתאים ללימוד בכיתה, בקבוצה או לפעילות חינוכית קהילתית.
פונט כתב היד המשולב באתר הוא כתב ידו של החייל איתן פיש אשר נפל בקרב בשג'אעיה ונוצר במסגרת מיזם 'אות חיים'