שילה נולד ב- 1998 וגדל ביישוב ענתות בספר המדבר עם הנופים והמעיין שכ"כ אהב, ונפל ב- 7/10/2023 בתפקידו האחרון כמפקד פלוגה ב' "זאבי הדממה" בגדוד 13 של "גולני" בקרב גבורה בהסתערות על מחבלים בגזרת נחל עוז עליה פיקד. יחד אתו נפלו עוד 16 מחייליו, חמישה מהם לחמו לצידו בנמ"ר ונפלו אתו בקרב האחרון, היתר נהרגו בחמ"ל, במוצב ובקרבות האחרים בגזרת נחל עוז.

בקרב הרואי שנמשך מספר שעות נלחמו שילה וחייליו במרצחים, והדפו אותם, עד הכדור האחרון. שילה המשיך להילחם גם כשהיה פצוע קשה בידו. גם בתנאים בלתי אפשריים, ללא תגבורת, ללא פיקוד בכיר וכשהתחמושת אוזלת - שילה פיקד בקור רוח, הוביל את חייליו בנמ"ר ובמוצב כמו גם חיילים לא קרביים ואחרים בגזרה, וביצע את המשימה – הגנה והצלה, על תושבי העוטף והמוצב בנחל עוז. הקרב של שילה וחייליו, שבר למעשה את עיקר הגל הראשון של הנוחבה ומנע מהם לפרוץ דרך ציר 25 אל היישובים שלאורכו, קיבוץ סעד, מפלסים, שובה ונתיבות והלאה משם לכיוון באר שבע. בזכות שילה והקרבתו, אל קיבוץ נחל עוז שנמצא כ- 200 מ׳ מהגדר ומהמוצב, חדרו רק מחבלים מועטים יחסית, ולא הצליחו ליצור בו פוגרום כמו בקיבוצים אחרים של הקו הראשון לגדר.

זו תרומתם של שילה וחייליו להצלת חיי אזרחי הארץ הזו, וכבודם כבני אדם – תרומה שעליה הם שילמו בחייהם.

שילה בן 25 היה בנופלו ובעוד שכולנו נתבגר, הוא יישאר בן 25 לנצח.

שילה התגייס במרץ 2017 ועשה את מרבית שירותו הצבאי ביחידת הקומנדו "אגוז", מפקדיו אמרו ששילה איתגר את המערכת – תמיד חשב קדימה ומחוץ לקופסא, מגשים חזון, מתקן, ממציא מחדש, סוחף אחריו... שילה הצטיין בכל תפקיד – לא בשביל הכיבודים אלא כי עשה כל משימה שלקח על עצמו ברצינות ועד הסוף.

שילה היה מפקד קשוח, מקצוען ללא פשרות, שדורש מעצמו ומלוחמיו, וגם מעניש כשצריך, בצד אכפתיות הכלה וחינוך, ותוך שהוא יוצר יחידות המבוססות על אנושיות רעות ונתינה, חייליו חשו יראת כבוד והערצה כלפיו, בטחו בו ללא סייג וידעו שמעצמו הוא דורש אפילו יותר ממה שהוא דורש מהם.

שילה הבין את הדבר שמעטים מבינים בגיל כה צעיר: שיש להעריך ולנצור כל רגע וכל אירוע. הוא השקיע באנשים ובקשרים אנושיים - עם המשפחה, חברים, בת זוגו תמר, חייליו, והכל תוך כדי שהוא חייל ביחידה מובחרת, מפקד, מחנך, דמות אבהית שנשענים וסומכים עליה , הוא לא ויתר על שום חלק בחיים.

שילה קם בכל בוקר באמונה ובמטרה נחושה לשנות ולהשפיע, הוא פעל בכל רגע נתון להפיכת המדינה למקום טוב יותר והוא ידע שהדרך לשינוי אמיתי היא באמצעות האנשים שהוא משפיע עליהם במהלך החיים. לתפיסת הפיקוד שלו הוא קרא 'תרבות מנצחת מלחמות' – "..תרבות היא סל הערכים של פיהם הפלוגה פועלת ואותם היא מקדשת.." סל ערכים של רעות, משמעת, דבקות במשימה, מסוגלות ושיפור תמידי. אלא הערכים אותם הוא קידש ודרכם חינך דורות של לוחמים להיות טובים יותר כבני אדם, ושיצאו מהצבא כאזרחים ערכיים למדינת ישראל.

שילה היה אוהב אדם, הוא העריך כל אחד באשר הוא וראה באחרים את הטוב ופוטנציאל שפעמים רבות הם עצמם לא ראו. הוא דחף כל אחד אל המקסימום ולא וויתר גם כשהיה קשה, הוא דאג להיות שם, לתמוך ולהוות מקור ביטחון.

אבל עוד הרבה קודם לקריירה הצבאית ולפני המלחמה הארורה, היה שילה ילד שכולו אהבה ונתינה, עם עיניים סקרניות, שמחת חיים ורצון להספיק ולחוות את כל מה שיש לעולם להציע.

בקרב האחרון, שילה עמד בפני המבחן הקשה ביותר בחייו וההחלטות שקיבל, זיקוק של כל הערכים והידע שצבר – הצילו אלפים אך לא אותו.

אנו המשפחה, בת הזוג, החברים, החיילים נמשיך ונזכור את שילה לעולם ונלך לאורו. גם אלו שלא הכירו אותו ילמדו עוד דורות קדימה על תפיסת הפיקוד שלו, על הקרב שלו, על גבורתו, על הקרבתו, על האדם והמפקד הכל כך מיוחד הזה.

כתבה על שילה:
https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/uvda-2024/VOD-db0e7e3a14b5591027.htm